שנת 2024 נחשבת לשנת הפריצה של הבינה המלאכותית (AI) הגנרטיבית, ששינתה את עולם הטכנולוגיה בתוך חודשים ספורים בלבד. לפי כל ההערכות, בקצב המטורף הזה של ההתפתחות הטכנולוגית, ב-10 השנים הבאות צפויות מהפכות טכנולוגיות כמעט בכל תחום בחיינו, מתחבורה ועד רפואה. הן יעצבו מחדש את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומתקשרים עם העולם הסובב אותנו. 2025 אמורה לבשר את המעבר מעולם הפיתוח ופריצות הדרך לעולם היישום.
1 צפייה בגלריה
(מחשב קוואנטי במרכז הישראלי למחשוב קוואנטי. סימולציות מדוייקות | צילום: דימה קרמינסקי)
1. בינה מלאכותית: הסוכן החשאי
הבינה המלאכותית מאפשרת למערכות מחשב לעשות דברים שפעם יכלו לעשות רק בני אדם. אם ב-2024 היא הפכה ממדע בדיוני למציאות, בשנת 2025 נראה כבר את יישומה בשגרת היומיום שלנו: ההתפתחות המדוברת ביותר היא של עוזרי AI אישיים, שלא רק יגיבו להנחיות, אלא יסייעו לנו באופן שותף, יצפו את הצרכים שלנו ויידעו לייעל משימות. לפי חברת המחקר גרטנר, עד 2028, לפחות 15% מהחלטות העבודה היומיומיות שלנו יתקבלו כבר עצמאית על ידי סוכני AI.
דרמה גדולה צפויה בתהליכי ייצור: AI תהפוך מגוון רחב של משימות חוזרות ונשנות לאוטומטיות, על ידי רובוטים. שירות הלקוחות יעבור מהפך: צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית המספקים תמיכה יעילה הולכים ומשתכללים בכל רגע. בקרוב כבר לא נוכל להבדיל בינם לבין עמיתיהם האנושיים.
מדענים חוזים כבר השנה פריצות דרך בתחום הבריאות בזכות היכולת של AI להפיק תובנות ממאגריי נתונים עצומים; הן באבחון מחלות, הן ביצירת תרופות חדשות במהירות כפולה ויותר מבעבר, והן ביכולת להתאים לכל אדם תוכניות טיפול ותרופות מותאמות אישית.
2. מציאות מורחבת (XR): עוברים למשקפיים
ב-2025 הגבולות בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי יילכו וייטשטשו עוד יותר. אם מציאות מדומה (VR) מציגה עולם וירטואלי מלא, ומציאות רבודה (AR) מציגה מידע דיגיטלי שמשתלב בתמונת המציאות — השנה תככב המציאות המורחבת (XR), הכוללת את שתיהן.
ענקיות הטכנולוגיה ינהלו קרבות VR ו-XR בעיקר בזירת המשקפיים: החל ממשקפי יום-יום, כמו משקפי ריי-באן החכמים של מטא — שהשנה יתווסף להם מסך שיציג התראות והודעות — וכלה במשקפיים משולבי מציאות מדומה, כמו אלה שתציג בקרוב סמסונג עם מערכת הפעלה מיוחדת של גוגל (אנדרואיד XR). עם משקפיים כאלה נוכל למדוד בגדים באופן וירטואלי ולהשתתף בקונצרט רוק חי, או להכשיר רופאים באמצעות הדמיות של ניתוחים וטיפולים רפואיים.
3. מחשוב קוונטי: מפצחי ההצפנות
לפי ההתקדמות בתחום בשנה החולפת, נראה ש-2025 עשויה לסמן קפיצת מדרגה משמעותית במחשוב הקוונטי. בעוד שמחשבים מסורתיים מסתמכים על "ביטים" (כל יחידת חישוב מיוצגת על ידי 0 או 1), מחשבים קוונטיים רותמים את כוחם של "קיוביטים" (שיכולים להיות 0 וגם 1 בו-זמנית), מה שמאפשר להם לבצע במהירות דמיונית חישובים מורכבים מאוד.
המשמעות תהיה דרמטית: מחשוב קוונטי מאפשר, למשל, תוצאות מדויקות בסימולציות של מדעי החומרים, מה שרלוונטי, בין השאר, ליצירת הצפנות בלתי ניתנות לפריצה, לגילוי ולהמצאת תרופות, לפיתוח אנרגיה מתחדשת, ולגיבוש מודלים פיננסיים. מצד שני, הטכנולוגיה העוצמתית עלולה לפצח בקלילות הצפנות סטנדרטיות ולשבור אלגוריתמים שנחשבים כיום בלתי ניתנים לפיצוח.
4. IoT: פח האשפה החכם
טכנולוגיית IoT ("אינטרנט של הדברים") מתייחסת למכשירים וחיישנים המקושרים ביניהם בעזרת תקנים אחידים. השנה יגיע כבר מספרם ברחבי העולם לכ-76 מיליארד. IoT קשורה לחזון ה"עיר החכמה" המלווה אותנו כבר שנים, שהניסיונות להגשימו לא עלו עד כה יפה. נראה שב-2025 הכוכבים אמורים להסתדר סוף סוף: היצרניות הסכימו ביניהן על תקנים מחייבים, שיאפשרו לכולן "לדבר באותה שפה" ומספר מכשירי ה-IoT השנה צפוי להתפוצץ. לפחות בערים היא תשמש לניהול חכם של תחבורה, תאורה ומים, ותקשר בין חיישנים המשולבים בפחי אשפה, ברמזורים, במקומות חניה, במערכות ביוב ועוד.
5. דפוס ביולוגי: הדפס לך אוזן
הדפסת רקמות חיות חלופיות או אפילו איברים להשתלה היא נושא מדובר כבר עשורים; בזכות ההתקדמות בטכנולוגיות הנלוות, חוקרים מעריכים כי פריצות דרך צפויות בתחום בשנה-שנתיים הקרובות, מה שיאפשר לפתור את בעיית המחסור באיברים להשתלה ולהציל חיים רבים.
האתגר העיקרי הוא פיתוח החומרים הביולוגיים המשמשים להדפסה. בטכנולוגיה הזו עושים כיום שימוש גם לחקר חומרים, להנדסת רקמות ועוד. טכנולוגיות להדפסת רקמות מוח מאפשרות גם חקר מעמיק של מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
6. ממשקי מוח-מחשב: במקום עכבר
בשנה שעברה השתילה חברת ניורלינק של אילון מאסק שבב ראשון במוחם של שני צעירים משותקים, שאמור לאפשר שליטה בסמארטפון או במחשב באמצעות המחשבה בלבד. המושתל הראשון, נולאנד ארבו, הדגים כיצד הוא משחק כך שח, שולט במיקום הסמן ומפעיל ומכבה מוזיקה במחשב; השני, אלכס, הצליח לשחק במשחק היריות "קאונטר סטרייק". בתחילת דצמבר האחרון קיבלה ניורלינק גם אישור לבחון שליטה בזרוע רובוטית באמצעות המחשבה בלבד.
הזינוק בפיתוח ממשקי מוח-מחשב, כדי לעקוף שיטות קלט כמו מקלדות או עכברים, מתאפשר, בין השאר, בזכות השימוש בחומר בשם גרפן, שהוא בעל מוליכות גבוהה וגמישות, במקום בסיליקון. ההערכות הן שהשנה נוכל כבר לראות יישומים כמו שליטה טובה יותר באמצעות חיישנים כאלו באיברים תותבים ושימוש בפקודות מוחיות גם בממשקי מציאות רבודה. ¿
