גוונים של מתוק | מפעל למוצרי שוקולד בוטיק>> בעלים: דורון עבדי, אברהם בר דוד, אסף אבגי
1. אנחנו גוונים של מתוק, אנחנו מעסיקים נערות ונערים בסיכון בייצור שוקולד פרימיום בעבודת יד. אנחנו עמותה שרוצה לתת הזדמנות לכל נער ונערה במצבי סיכון לחוות חוויה של מסוגלות תעסוקתית. בימי שגרה אנחנו מוכרים לחברות ולארגונים.
2. העמותה היא עסק חברתי, אנחנו רוצים להראות לנערים ולנערות שלנו שאנחנו ממש כמו עסק ולכן אנחנו גם לא חיים מתרומות. המטרה היא לייצר איזשהו ערך לאותם נערים ובאמת לדמות להם את עולם התעסוקה.
3. הפעילות שלנו מתקיימת ב־4 מוקדים עיקריים: מיתר נירים בשכונת גבעת אולגה בחדרה, פנימיית תלפיות בחדרה, כפר הנוער נווה מיכאל בפרדס חנה ובבית רות בעפולה. בעקבות המלחמה ספגנו מכה מלקוחות שאמרו שהיו רוצים לקנות מאיתנו אבל התקבלה החלטה לקנות רק מעסקים מהצפון והדרום.
4. למרות הפגיעה הכלכלית לא עצרנו את הפעילות החינוכית-טיפולית שלנו עם הנערים והמשכנו להעסיק אותם כחוק. כדי להגביר את הרכישות, שחשובות עבור המשך קיום המפעל, פנינו לשוק הפרטי דרך חנות האונליין שלנו ודרך משפיעני אינסטגרם. בעקבות המלחמה נטל הפעילות השוטפת נפל על מעט אנשים לכן האצלנו סמכויות רבות יותר לנערים שלנו - יותר משמרות, יותר משימות, יותר אחריות, יותר ניהול.
5. במלחמה כמובן התגייסנו כמו כולם. עשינו סדנאות למפונים בבתי מלון, תרמנו אלפי מארזים לחיילים ולקציני צה"ל, והיה לנו מאוד חשוב שאותם נערים ונערות יהיו שותפים מלאים ומודעים למה שקורה במדינה.
6. החזון שלנו הוא להיות חוד החנית בכל הקשור בתעסוקה של נוער בסיכון ובמקביל להגדיל את סל המוצרים שלנו, ולהיכנס לשווקים נוספים עם מוצרי צמיחה שהם לא רק מותרות - שוקולד לשוק הפרטי וקו מאפיות חדש.
וודבי קידס | מפעל לייצור רהיטים לילדים >> בעלים: גל גז צפריר ואלמוג שפיר
1. אנחנו אלמוג שפיר, אמא לשתיים, וגל צפריר, גם אמא לשתיים, ויחד הקמנו את וודבי - מפעל לייצור רהיטים לילדים. אנחנו מאוד שונות אחת מהשנייה, אפילו הפכים - וזה פשוט עובד טוב כי אנחנו משלימות אחת את השנייה.
2. אלמוג: "אחרי הלידה השנייה שלי, כשהתחלתי איתה את הלינה המשותפת, שזה בעצם לישון ביחד עם הילדים, היינו צריכים מיטה שתתאים לשלושתנו ביחד. מיטה זוגית שבמהלך היום היא מיטת יחיד. בעזרת חברה משותפת הגעתי לגל כדי שתייצר לי את מיטת חלומותיי".
3. אלמוג: "הגענו למיטה שלנו, שמאוד־מאוד אהבנו, וברגע שהבאנו אותה הביתה והתחלנו לצלם אותה, התחילו לפנות אלינו אנשים ולהתעניין. החלטנו להקים עסק ותוך חודש כבר התחלנו למכור את המיטה הזאת. לאט־לאט הוספנו עוד מוצרים".
4. אלמוג: "שנה וחודש אחרי שהקמנו את העסק פרצה המלחמה ועברנו חוויה מטלטלת. אני איבדתי את דוד שלי, והבעל של גל גויס למילואים. גם הנגר הראשי גויס, ומלאים שהזמנו פשוט לא הגיעו מחו"ל. לא הייתה ברירה - היינו צריכות למצוא פתרונות יצירתיים".
5. הרחבנו את הפעילות לדרום והפכו את העסק למקור תמיכה במשפחות מפונות - מהנחות מיוחדות ועד תרומת רהיטים. למשל הגיעה אלינו לקוחה שאיבדה את בעלה במלחמה ודאגנו שהמתקין שלנו יעזור לה לתלות את המדפים ואת המראה בחדר. היה לנו מאוד חשוב שיהיה לה את כל המעטפת ולא רק את התקנת הרהיט שלנו.
6. החלום שלנו זה שתהיה לנו חנות. אנחנו שואפות לשם ואומרות את זה בקול כי היקום שומע. עוד חמש שנים גג זה יקרה.
