אחרי שנים של סחבת, שבהן צברו מפלגות שונות חובות למדינה בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל, בית המשפט המחוזי בלוד פסק כי מפלגת הבית היהודי תידרש לשלם את החוב שלה, העומד על 3.8 מיליון שקל. פסק הדין התקבל בחודש מאי האחרון, אך החוב עדיין לא שולם ובינתיים צובר ריבית.
מדובר רק על קצה הקרחון, מאחר שחובה של הבית היהודי הוא בין הנמוכים לעומת מפלגות אחרות. מנתוני התנועה לחופש המידע, העדכניים לחודש ספטמבר, סך החובות של כלל המפלגות לכנסת הוא כ-137 מיליון שקל, ולא ברור מתי הן יחזירו אותם.
איך הגענו למצב הזה? חמש מערכות בחירות צמודות הפכו את הכנסת למעין "בנק הלוואות". בכל מערכת בחירות, המפלגות המתמודדות קיבלו תקציב בהתאם לחוק חוק מימון מפלגות, שנועד להסדיר את מקורות המימון של הקמפיין שלהן ולהגביל קבלת תרומות חיצוניות. אולם בשנים האחרונות, בשל בחירות חוזרות ונשנות בתקופה קצרה, המפלגות לקחו הלוואות מהמדינה וצברו חובות ענק, שהן מתקשות להשיב לכנסת. המפלגות שנבחרו לכנסת במערכת הבחירות האחרונות פורעות את החוב שלהן בהדרגה מהתקציב החודשי שהן מקבלות, אך יש לא מעט מפלגות שנותרו מחוץ לכנסת וטרם השיבו את הכספים שלקחו. אחת מהן, כאמור, היא מפלגת הבית היהודי, שהקים במקור נפתלי בנט. גם מפלגת ימינה, שהקים בנט עם איילת שקד, מצויה בחובות לכנסת העומדים על כמעט 9 מיליון שקל.
מי שמחזיקה בחוב הגבוה ביותר היא מפלגת הליכוד – 42 מיליון שקל. אחריה ברשימה: יש עתיד עם חוב של 13 מיליון שקל, מרצ עם חוב של 10 מיליון, מפלגתו של בני גנץ עם חוב של 8 מיליון, רע"מ עם 7.5 מיליון, העבודה 6.5 מיליון. לעומת זאת, מי שכבר פרעו את חובותיהן היא מפלגת ש"ס, וכך גם המפלגות של בוגי יעלון ואורלי לוי אבקסיס, שכבר לא בכנסת.
הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, מסר כי "מלבד מאות המיליונים שהמפלגות השונות מקבלות כמימון לכל מערכת בחירות וכמימון שוטף, בשנים האחרונות הן גם לוקחות הלוואות ענק מאוצר המדינה. כעת מסתבר שלהלוואות האלה אולי אין כיסוי. בטוח שאם היה מדובר בכל אזרח פרטי, המדינה לא הייתה מרפה עד פירעון מלא של החוב – וכך מחויבת הכנסת לפעול כעת כנגד כלל המפלגות".