נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר הלך לעולמו בגיל 100. קרטר הדמוקרט, שכיהן כנשיא בין השנים 1981-1977, היה אדריכל הסכם השלום בין ישראל למצרים. הוא זכה לתקופת חיים ארוכה יותר מכל נשיא אמריקני אחר.
בשנים האחרונות נכנס קרטר שוב ושוב לאשפוזים בבית החולים. בפברואר 2023 נמסר כי החליט לחדול מהטיפול הרפואי שקיבל ולעבור לטיפול במתכונת של הוספיס-בית, כדי להעביר את הזמן שנותר לו לצד בני משפחתו.
קרטר נבחר לנשיא ה-39 של ארה"ב ב-1976, אחרי שגבר בבחירות על הנשיא המכהן ג'רלד פורד. לבחירות ההן הגיע כמושל לא מוכר במיוחד של מדינת ג'ורג'יה. הוא הסתפק בכהונה אחת בלבד, רוויית טלטלות ומשברים, וב-1980 הובס על ידי רונלד רייגן.
קרטר נולד ב-1 באוקטובר 1924 בעיירה פליינס שבדרום הכפרי של ג'ורג'יה, בימים שבין מלחמת העולם הראשונה לשפל הגדול. כשבגר, בזמן מלחמת העולם השנייה, הצטרף לאקדמיה של הצי האמריקני, ובזמן המלחמה הקרה שירת כקצין. ב-1946 נשא לאישה את רוזלין ונולדו להם ארבעה ילדים.
הנשיא המנוח נחשב דמוקרט מהמחנה המתון. ללבם של רבים מהאמריקנים הצליח להגיע הודות להבטחתו שלא להונות את הציבור אחרי ביזיון ההתפטרות של ניקסון והמפלה בווייטנאם: "אם אי פעם אשקר לכם, אם אי פעם אנפק בפניכם הצהרה מטעה – אל תצביעו לי".
קרטר כיהן כנשיא בימים סוערים של מלחמה קרה, טלטלה בשוקי הנפט ותסיסה חברתית על רקע סוגיות הגזענות, זכויות הנשים ותפקידה של ארה"ב בזירה הבינלאומית. ההישג הגדול ביותר שלו בתחום מדיניות החוץ היה התיווך שבו הביא לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, אחרי שהצליח להושיב את בגין וסאדאת סביב שולחן המו"מ.
אחרי התבוסה לרייגן בבחירות 1980 הקדיש קרטר את חייו לפעילות למען קידום הדמוקרטיה, בריאות הציבור וזכויות האדם. הוא עשה זאת באמצעות "מרכז קרטר". על פעילותו זו זכה בשנת 2002 בפרס נובל לשלום. קרטר סייע גם לגבש הסכם הפסקת אש בבוסניה, שסלל את הדרך להסדר הקבע. הוא נעשה מבקר חריף של ישראל והרבה למתוח ביקורת על מדיניותה ולהביע הזדהות עם הפלסטינים.
