מספר העוזבים גדל, מספר העולים קטן וקצב הגידול של האוכלוסייה דועך מעט. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד השנה האזרחית החדשה.
החדשות הטובות הן שאוכלוסיית ישראל חצתה בשבועות האחרונים את רף ה–10 מיליון תושבים. החדשות הרעות הן שבשנת 2024 עזבו את הארץ מספר שיא של כ–82,700 ישראלים. על פי הלמ"ס, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום ב-10 מיליון ו-27 אלף תושבים. 7,307,000 הם יהודים, 2,104,000 ערבים, כ-400 אלף הם נוצרים שאינם ערבים או חסרי דת וכ-216 אלף הם זרים.
במהלך 2024 גדלה אוכלוסיית ישראל ב–1.1%. קצב הגידול של האוכלוסייה ירד לעומת 2023, בה שיעור הגידול עמד על 1.6. בלמ"ס מסבירים שהירידה נובעת בעיקר מהמספר הגבוה של ישראלים המהגרים מישראל ב-2024.
הנתונים מתייחסים גם למאזן ההגירה הבינלאומית, שהוא ההפרש בין מספר הנכנסים לגור במדינת ישראל לבין מספר היוצאים ממנה. בסוף 2024 המאזן הוא שלילי ומשקף ירידה של 18,200 בני אדם.
כאמור, בשנה החולפת עזבו את ישראל 82,700 תושבים וחזרו 23,800. לכן, מאזן הישראלים המהגרים מישראל הוא שלילי ועומד על 58,900 אלף יותר לעוזבים. מדובר בעלייה חדה במספר העוזבים לעומת השנה הקודמת. לפי הנתונים המתייחסים ל-2023, כ-55,300 ישראלים עזבו במהלכה את הארץ לשהות ממושכת. בלמ"ס הוסיפו כי מספר העולים בשנת 2024 עומד על 32,800 והוא נמוך בכ-15 אלף משנת 2023. מספר המגיעים באיחוד משפחות, כ-7,900, כמעט זהה לשנת 2023, וגם הוא נחשב במאזן ההגירה הבינלאומי.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי במהלך שנת 2024 נולדו כ-181 אלף תינוקות. כ-76% נולדו לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות.
מנגד, במהלך 2024 הלכו לעולמם כ-51,400 תושבים, מספר גבוה בכ-1,800 ממספר המתים בשנת 2023 (49.6 אלף). המספרים בשתי השנים כוללים כ-1,870 חיילים ואזרחים שנהרגו במלחמה, החל ממתקפת הטרור של חמאס ב–7 באוקטובר 2023.
עם זאת, מדגישים בלמ"ס, בשיעור הפטירות ב-2024 לא חל שינוי לעומת 2023 – והנתון עומד על 5.2 ל-1,000 תושבים.
בין הגורמים לעזיבת הארץ, כך מתארת נטלי דלה (31), ניתן למנות את יוקר המחיה, ההקצנה הדתית ותחושת חוסר הביטחון. "אחרי 7 באוקטובר הבנתי שמלחמות וטרור זה חלק בלתי נפרד בחיים בישראל, והאמון בממשלה שמשאירה את החטופים בעזה נשבר", מתארת נטלי, אשת קבע לשעבר אשר עזבה את הארץ באוקטובר האחרון לטובת ניו זילנד. "שירתי כמעט עשור בחיל האוויר. אני מבינה מה קרה שם באותו היום. הזלזול בנשים, באותן תצפיתניות שהתריעו ואף אחד לא הקשיב להן. זה חלק גדול גם מהסיבה שבחרתי להשתחרר מהצבא – היחס כלפי נשים", נטלי מסבירה ומוסיפה על הקושי הכלכלי בארץ: "עכשיו אני לא אצטרך לחיות ממשכורת למשכורת. בישראל הייתי במינוס ולא יכולתי להתקדם כלכלית. שכרתי דירה מאוד קטנה של כ-40 מ”ר בשכונת עמידר ברמת-גן במחיר מפלצתי של 3,500. היום אין לי אזעקות, טילים, ופחד יומיומי”. למרות שהיא מרגישה חופשייה, ולדבריה הרגישה שירד ממנה עול כשעלתה על המטוס, היא משתפת בכל זאת בקשיים של המעבר: “אני מתגעגעת לאוכל של אמא. הקושי הגדול היה לצאת מהארץ וכל הבירוקרטיה של ניתוק תושבות. יש גם ההרגשה שאני כמו פליטה, אבל התחושה היא שלא הייתה לי ברירה”.
נטלי לא רואה את עצמה חוזרת לגור בישראל. “המשפחה שלי רוצה מאוד שאחזור לגור בארץ, אבל הם קיבלו את זה ותומכים בי. אני לא יודעת מה יקרה בעתיד, אבל אני לא רואה את עצמי חוזרת לגור בישראל".
לעומתה, יעל אלצור (24), בחרה לחזור ארצה לאחר 11 שנים בהולנד. היא עזבה יחד עם משפחתה, אך תמיד הרגישה מחוברת לארץ וידעה שבבוא היום היא תשוב אליה. "בשנה שעברה הגעתי להתנדב בארץ בבית חולים וטרינרי, וזה ממש נתן לי חשק לחזור. למרות שההורים שלי פחות התחברו לרעיון, החלטתי שהכי נכון בשבילי יהיה לבנות בית בישראל”. לדבריה, אירועי 7 באוקטובר חיזקו את הרצון לעלות ארצה. “תמיד הרגשתי שבסופו של דבר ישראל היא הבית אבל לא היה לי צ'אנס לצאת מפה. אחרי 7 באוקטובר התחושה כמובן נהייתה יותר חזקה. גם מבחינה אישית זה היה עבורי הטיימינג המושלם להתחיל את התהליך. אירופה גם מרגישה לי לא בטוחה. האנטישמיות הולכת וגוברת ולא מוכנים לזה פה. לפחות בארץ יש צבא ששומר עלינו.
התגעגעתי לאוכל, לתרבות, לחברה הישראלית”, היא משתפת. "אני בטוחה שאני אתגעגע לכולם בהולנד, אבל אני מרגישה בלב שזה המקום שאני צריכה להיות בו. אני גדלתי בארץ והיה לי טוב. אני ארצה לתת לילדים שלי אותו דבר”.
