שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הודיע אמש על החלטתו להתפטר מהכנסת ולקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים. עם זאת, הוא הבהיר כי יישאר בתנועת הליכוד וכי בכוונתו לחזור ולהתמודד במסגרת רשימת הליכוד בעתיד. "עוד אשוב", הכריז בסיום ההצהרה שנשא. לראשונה, הוא הודה במפורש כי הודח מתפקידו כשר הביטחון משום שהתנגד לחוק הפטור מגיוס: "פעלתי לגיוס שוויוני של כל חייבי הגיוס, ובשל עמידתי על טובת מדינת ישראל וצורכי צה"ל הודחתי מתפקיד שר הביטחון".
גלנט טען בדבריו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ מובילים חוק השתמטות במקום חוק גיוס לכולם. "בחודשיים האחרונים מאז הודחתי מתפקיד שר הביטחון נפל דבר", אמר, "ממשלת ישראל בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון מאיצה חוק גיוס המנוגד לצורכי צה"ל ולביטחון מדינת ישראל. הצעת החוק מיועדת להענקת פטור משירות צבאי למרבית צעירי המגזר החרדי. את זה לא אוכל לקבל ולכך לא אוכל להיות שותף".
במהלך נאום ההתפטרות הוא תיאר את ההישגים שהוביל לדבריו כשר הביטחון בכל הגזרות, ואף הזכיר כי התריע על ההשלכות של המהפכה המשפטית על ביטחון המדינה. "בתחילת תפקידי כשר הביטחון, בימי הרפורמה המשפטית, הבהרתי שאנחנו ניצבים בפני אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים", טען, "והתרעתי שהשסע הנפער בחברה הישראלית מהווה בעיני אויבנו נקודת תורפה. לכן קבעתי שזו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה". גלנט גם ציין כי מטרות המלחמה לא יושלמו אם החטופים לא יחזרו הביתה והוסיף: "מערכת הביטחון תחת הנהגתי יצרה את התנאים להשגת כל מטרות המלחמה והדחופה שבהן, השבת החטופים".
“הליכוד זה לא בן גביר, זה בגין וז’בוטינסקי”
בשיחה עם "ידיעות אחרונות" הסביר גלנט את הסיבות להתפטרותו מהכנסת, וטען כי תנועת הליכוד איבדה את דרכה הליברלית והערכית: "פעלתי על פי צו מצפוני, אני חייב להיות נאמן לערכים שלי, אבל אני לא רוצה להיות באופן קבוע חבר כנסת לעומתי לסיעה שלי. אני אחכה לפריימריז הבאים. תנועת הליכוד צריכה להוביל את המדינה, אבל זו צריכה להיות תנועת הליכוד הליברלית והערכית. הליכוד זה לא בן גביר. הליכוד זה בגין וז'בוטינסקי". הוא חזר על טענתו כי פוטר ממניעים פוליטיים מאחר שסירב להתיישר את דרישת ראש הממשלה להתגמש בחוק הגיוס. "פוטרתי רק משום שלא הסכמתי עם חוק גיוס, שמטרתו האמיתית היא חוק פטור מגיוס", הסביר.
עוד טען גלנט, כי העסקה לשחרור חטופים תקועה בגלל שיקולים פוליטיים וכי ישראל ביזבזה חודשים רבים שבהם היה אפשר להציל חטופים חיים. לדבריו, "היום אנחנו נמצאים באותה נקודה שבה היינו לפני שמונה חודשים. אנחנו עם אותם תנאים שהיינו בחודש אפריל – רק שעכשיו יש פחות חטופים חיים".
בפני ראש הממשלה עומדות כעת שתי אפשרויות: הוא יכול להחזיר לכנסת את אחד מהשרים שהתפטרו במסגרת החוק הנורבגי, ואם יבחר שלא - מי שצפוי להיכנס כחבר כנסת במקום גלנט הוא עפיף עבד, נציג הדרוזים בליכוד. התפטרותו של גלנט תקל על הקואליציה להעביר חוק השתמטות מגיוס, ובאופן אירוני, היא מחלישה את המאבק נגד הכוונה להתקפל בפני המפלגות החרדיות.
היעד של צה”ל: גיוס אלפי חרדים בשנה וחצי
בתוך כך, הדיון שנערך שלשום בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לבין בכירי צה"ל בנושא ההיערכות לגייס אלפי חרדים בטווח זמן מיידי, כחלק מחוק גיוס חדש ובהתאם לצורכי הצבא, הוביל להתקדמות ולהשלמה גם בקרב חלקים מהדרג המדיני. כעת, לפי כמה מקורות, מבינים בממשלה ובצה"ל כי לא תהיה ברירה אלא לגייס צעירים חרדים ובהיקפים גדולים, מבלי להפלות באכיפה בין נערים חילונים או דתיים לאלה החרדים.
במהלך הדיון הוצגו לכ"ץ המתווים שגובשו בצה"ל ויאפשרו כבר מהחודש הקרוב, ולאורך השנה וחצי הקרובות, לקלוט כ-12 אלף חרדים. זאת, אם אכן יקודם חוק חדש בכנסת, שיסתיים בסוף שנת הגיוס הבאה, קרי יולי 2026, ובהמשך יגדל. בדיון חזר כ"ץ על שני העקרונות המנחים מבחינתו: גיוס ושירות יעילים לצבא מהמגזר החרדי - ושימור מלא של אורח חייהם מהרגע הראשון ועד לרגע האחרון שלהם על מדים, תוך הכרה מלאה בערך לימוד התורה, גם תוך כדי השירות.
לפי כ"ץ, הכוונה היא לגייס בתוך שבע שנים עד 50 אחוז מהצעירים החרדים בני הגיוס, אך צה"ל הציג יכולת וצורך לגייס כמויות גדולות ובפרק זמן קצר יותר, כבר מהשנה הקרובה. כך או כך, מדובר באלפים של משרתים חרדים, אם אכן יקבע חוק גיוס חדש וממשי לחרדים.
עוד נודע שבימים אלה מראיינים באכ"א כמה מועמדים לשאת בתפקיד ראשון מסוגו – יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. היועץ החדש צפוי להיות בדרגה בכירה, והדמות שתיבחר לתפקיד צפויה להגיע מהעולם התורני, להיות מקובלת כאוטוריטה הלכתית בקהילות חרדיות, ולא בהכרח עם רקע צבאי מוקדם.
