• עברי לידר ומיכה שטרית – "דטרויט". לא מעט שיתופי פעולה יש באלבום החדש של עברי לידר, "חלק לא נפרד מאחרים", שמנסה למצב אותו בתור המקף שמחבר בין הפופ החדש (אודיה, שחר טבוך, אבי אבורומי, טונה) לדור היותר מבוגר (אביתר בנאי, ארקדי דוכין). עם כל הכבוד לאפיל של לידר על סטארים צעירים ממנו (ובלא מעט שנים), כשכותב כמוהו פוגש את העומק הווקאלי של מיכה שטרית (ואת המשיכה המעניינת שלו לשירים עם שמות של ערים, כמו "טבריה" ו"חיפה מול הים"), קורה משהו טוב ויפה באמת.
• ג'ירפות וסימה נון – "פומפיי". לאלבום החדש של ג'ירפות קוראים "מזל שיש לי מוזיקה", וזה נכון בעיקר משום שבזכות המוזיקה יש להקה מקורית ומתחדשת כמו ג'ירפות (שנכנסו חזק לאפקט האוטו-טיון באלבום הזה), כותב יוצא דופן כמו גלעד כהנא ושיתוף פעולה עם סימה נון המעולה ב"פומפיי": שיר כיפי וממכר, כזה שהיו שמחים להשמיע בימי פומפיי האחרונים.
• מעיין ליניק – "כתר". אלבום הבכורה של מעיין ליניק, "כתר", הוא מהמקוריים שיצאו מתחילת השנה העברית. השירים שלה מתכתבים עם יוצרות פופ מתוחכמות, מביורק דרך FKA טוויגס וגם פורטיסהד, הכתיבה טובה וההגשה כריזמטית. נראה שלא במקרה, השיר שנושא את שם האלבום גם מייצג את כל מה שיפה בו.
• מרים גולן – "בדרך לשם". אם השם של מרים גולן לא נשמע לכם זר לחלוטין, זה כנראה בזכות טקסטים שכתבה לאחרים ובראשם עמיר בניון, בעלה לשעבר, וגם בזכות ספרים שהוציאה. כעת גולן צועדת לקדמת הבמה ומפגינה לצד כישרון הכתיבה גם קול לא רע ויכולת הלחנה שמטעינה את סיפור הנסיעה שמובא בשיר באווירה הולמת. העובדה שאלבום הבכורה שלה הופק על ידי צח דרורי המצוין (חרתּם על ליבכם את הבכורה של אביתר בנאי? זה הרבה בזכותו) מעוררת סקרנות לקראת היצירה השלמה.
• נעם רותם – "ככה פתאום". הפרויקט המרגש והחשוב "כולם חוץ ממי שחסר" מחבר בין יוצרים ויוצרות שפונו מביתם בעקבות המלחמה לבין אמנים ואמניות שביצעו את השירים. ב"ככה פתאום" מעניק נעם רותם קול עתיר מבע לטקסט שכתב ידידיה בלחסן, מוזיקאי מוכשר מתלמי אליהו (חפשו אותו בבנדקמפ ובשירותי הסטרימינג, לא תצטערו). "ככה פתאום" מצליח במעט מילים ועל גבי הלחן היפה של דניאל ליבר להעביר תחושות של טלטלה ושבריריות, כזאת שלא נעלמת גם עבור מי שזכה לחזור הביתה.
הפלייליסט של עינב שיף זמין בחשבון של ynet בספוטיפיי
