אילן נחשון (82) צייר תמיד, גם כשניהל קריירה ארוכה כעורך בכיר ב"ידיעות אחרונות": הוא ערך את "המוסף לשבת" עשר שנים, היה כתב העיתון בלונדון, שימש כמבקר אמנות, נתן הרצאות – וצייר. "מגיל צעיר התגלו אצלי שני כישרונות, ציור וכתיבה", הוא אומר. "בגיל 11 פירסמו ציור שלי של ילד נוטע עץ בעיתון 'משמר לילדים', ובגיל 14 כבר הייתי כתב נוער במחזור הראשון של 'מעריב לנוער', כך שהמסלול שלי היה די ברור. אבל אני גם בוגר מכון אבני, ומגיל 30 הצגתי עבודות שלי בתערוכות. בחלק מהיצירות ניסיתי לחבר בין אמנות לתקשורת".
בשבת הקרובה (11.1) תיפתח בבית האמנים בתל-אביב תערוכה חדשה שלו, "מגדיר הפרחים שלי", שאצר אריה ברקוביץ. היא תוצג שם שלושה ימים ולאחר מכן תעבור לתיאטרון גבעתיים למשך שבוע. "את רוב הציורים הכנתי בשנה-שנתיים האחרונות", אומר נחשון. "ציירתי אותם בנחת, ואז חליתי בלוקמיה קשה והרגשתי דחיפות להציג אותם. לסרטן יש תיאבון. כרגע אני עדיין על הרגליים, פעיל, אבל לך תדע. הסרטן נותן לך פרופורציות על החיים, מה אתה עושה ומה נשאר לך".
נחשון עובד בדרך כלל לפי נושאים. "הפעם בחרתי לעסוק בפרחים", הוא אומר. "זה נושא קלאסי, רומנטי, אפילו קיטשי, כך שדי מסוכן לעסוק בו, אבל אני ניגש אליו מזווית אחרת לגמרי. אני מנסה לפענח את הצורות של הפרחים, את התנועה הפנימית שלהם, למצוא להם משמעויות. לפעמים אני מציג אותם בזוויות לא שגרתיות, או שאני מוסיף רקע שמעניק להם משמעות נוספת. לא מדובר בציורים רומנטיים"
