מרוב ספינים ומסכי עשן, ניתן לקבל את הרושם כאילו חמאס העביר רשימה פורצת דרך של חטופים חיים, והיא מרכז המחלוקת בין הצדדים לגבי עסקה שאוטוטו תיחתם. כל זה אינו נכון.
מדובר ברשימה ישראלית שהועברה מזמן לחמאס, ואף פורסמה במלואה, באישור הצנזורה, בספטמבר ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, כחלק מסדרת תחקירים על המתרחש במשא ומתן. אין שום הסכם לשחרור השמות המוזכרים בה, אפילו לא קרוב לזה. ישראל הייתה שמחה כמובן לו כל המצויים ברשימה היו משתחררים. אבל לחמאס דרישות משלו והוא עקבי בהן. ישראל מסרבת בעקביות להיענות להן, ולכן מדובר בעסקה הרבה יותר קטנה, וגם היא עדיין לא סגורה.
יותר משנה מהתלים בציבור הישראלי ובמשפחות החטופים שמטולטלות בין עצב לאופטימיות, כשברוב הפעמים אין לכך סיבה. פשוט כי לא קרה שום דבר זולת ספינים. אחרי חודש, שבמהלכו הידהדו בתקשורת בישראל דברים שמסרו "גורמים בכירים יודעי דבר" שאמרו שמדובר בימים גורליים, הגיע שבוע שבו "מקורות יודעי דבר" איבדו את התקווה לעסקה קרובה עם חמאס. ואז, ביממה האחרונה, סמוך לפרסום תיעוד של עוד חטופה במצב קשה, כשיש פוטנציאל ללחץ מקומי בישראל לחתור במהירות לעסקה מלאה, שוב חזרו הדיווחים על פריצת דרך.
והעסקה, היא קשורה ברשימה שפתאום צצה לה אתמול, והוצגה בחלק מהמקומות כרשימת חמאס. תחת הספין השקרי על דקות גורליות בהיסטוריה של האומה, כמו בפעמים הקודמות שבהן התעוררה מחאה, יצאה פתאום בת קול על כך שהמחאה כביכול גורמת נזק. כך שוכנעו גורמים במטה החטופים להרגיע, כלומר לבטל הפגנות של משפחות.
זמן טוב לעשות סדר בפרטים: דרישות חמאס לא השתנו באופן מהותי מאז התפוצצות הפסקת האש הראשונה בתחילת דצמבר אשתקד. הוא דרש אז ודורש גם היום את סיום המלחמה, נסיגה ישראלית מרצועת עזה ושחרור מסיבי של אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל.
האם לממשלה אין זכות לקבוע שיותר חשוב לה הניצחון המוחלט מאשר חיי החטופים? יש לה, לו הייתה מקבלת החלטה כזו ואומרת את האמת למשפחות ולציבור. בפועל, כפי שהתברר בדיון בעתירה של המשפחות לבג"ץ, מאז התפרקות קבינט המלחמה, נושא החטופים מובא לעיתים רחוקות לעדכון בקבינט. הוא אף פעם לא מובא למליאת הממשלה.
כך הממשלה הלכה עם והרגישה בלי: גם טענה שזה חמאס שדופק את העסק; גם ניסתה להרגיע את מחאת המשפחות; גם לא גילתה שהיא מעדיפה את המשך המלחמה; וגם הגנה על עצמה מהטענה שהיא מעדיפה את הכיבוש בעזה על חיי החטופים.
למרות האמירות שהגיעו מישראל, חמאס דווקא כן רצה עסקה, אבל בתנאים שלו. בדיוק כמו שישראל רצתה בתנאים שלה. שני התנאים הבסיסיים של חמאס – סיום המלחמה ונסיגה מהרצועה – רשומים בפרק הפתיחה של המתווה שישראל הסכימה לו והעבירה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ב-27 במאי. חמאס רצה למעשה עסקה אחת גדולה, הכל תמורת הכל. הייתה זו ישראל שהתעקשה על מבנה מסובך, מועד לפיצוצים. אילוצי הבסיס שהוכתבו לצוות המו"מ שלה היו עסקה בשלבים ודיון על סיום המלחמה רק באמצע השלב הראשון. באופן הזה נתניהו יוכל לקרוץ לשותפיו מהימין הקיצוני ולומר להם שכלל לא התכוון ללכת מעבר לשלב הראשון והוא תכף חוזר להילחם. במצטבר, כחצי שנה נתקע המו"מ סביב הדרישה הישראלית שהוכתבה לחלקים מצוות המו"מ, לקבל מחמאס רשימה של החטופים החיים. חמאס ענה שהוא זקוק לשבוע של הפסקת אש כדי לאסוף אותם.
ב-27 במאי לא נכללה רשימת שמות החטופים הישראלים – אך ב-27 ביולי היא הופיעה במכתב ההבהרות של נתניהו. נכתב בו כי "33 החטופים שחמאס ישחרר בשלב 1 יכללו את כל החטופים הישראלים החיים מרשימת החטופים ההומניטריים המצורפת בנספח 2". ברשימה מפורטים שמות הנשים והילדים שבשבי, החיילות, בני היותר מ-50 ורשימת הגברים החולים והפצועים.
"הטריק של נתניהו", אמר גורם ביטחוני הבקיא בפרטים, "הוא שיש ויכוח על מי יוגדר 'חולה'. חמאס יכול לטעון שפלוני לא חולה לדעתו, או לא חולה מספיק כדי להיכלל ברשימה, והופ – אתה שוב תקוע לשבועות או חודשים של ויכוחים".
ברשימה הוזכרו שמותיהם של ארבעה מתוך ששת החטופים שנרצחו ברפיח. הרשימה שפורסמה הבוקר היא אותה רשימה, בשינויים המתחייבים והכה-טרגיים אחרי רצח השישה. זו רשימה ישראלית שהועברה לחמאס, ולא רשימה שהציג חמאס לישראל.
הייתה תקווה. הסיטואציה הבינלאומית החדשה במזרח התיכון – תבוסת ציר ההתנגדות, סילוק בשאר אסד, דונלד טראמפ שתכף מגיע ועוד סיבות – יצרו אשליה שמשהו עומד לזוז. אבל כשהחל שוב המו"מ, התברר שהתהום בין הצדדים נותרה רחבה ועמוקה.
המחלוקת המרכזית היא בדיוק אותה נקודה מ”מסמך הדמים”, כפי שכונה ע”י אחד המשתתפים, שממנה חששו בצוות המו"מ: מי מוגדר חולה. לא הוגדרו קריטריונים או פאנל רפואי קובע, חמאס לא הסכים לתת שמות, ומבחינתו, כמי שמשוכנע שישראל תחזור להילחם ורוצה להשאיר אצלו כמה שיותר חטופים כדי למנוע זאת, אף אחד לא חולה. אבל האמת היא שאחרי 15 חודשים במנהרות, כולם חולים וחלקם במצב קשה מאוד. ישראל סינדלה את עצמה ברשימה, והסנדול הזה לא יאפשר את פירוק הרשימה לחלקים, מול עיני המשפחות.
לפי גורם בכיר במדינות המתווכות, ישראל מנסה (שוב) לסגור עסקה קטנה, שתכלול מספר קטן של חטופים, תמורת מספר קטן של אסירים פלסטינים, והפסקת אש של שבועות ספורים. היתרון אם חמאס יסכים, הוא התמקדות במה שעליו נסובו כל העסקאות של ישראל עם ארגוני טרור ב-50 השנים האחרונות: שבויים תמורת אסירים במהלך מהיר, ודחיית הוויכוחים המרכזיים שנראים בלתי פתירים.
ישראל כרגע מנסה להגדיל ככל האפשר את מספר החטופים שישוחררו. ניסיון ראוי, אך לא ברור אם הוא יצליח, כי כאמור האינטרס של חמאס הוא הפוך. "צריך שיהיה ברור למשפחות ולציבור", אומר בכיר במערכת הביטחון, "שכשמדברים כעת על עסקה, זו עסקה קטנה מאוד ומוגבלת כדי לשחרר מישהו סוף-סוף. היא עלולה להיות היחידה לפרק זמן ארוך מאוד. פרק זמן שאחריו לא בטוח שיישאר את מי לשחרר".
