הזמרת אפרת גוש (41) השתתפה אתמול (ג') בישיבה של השדולה למניעת התמכרויות בישראל, שנערכה בכנסת, וגוללה בדמעות את סיפור ההתמודדות שלה עם ההתמכרות לאלכוהול ואת הסבל שעברה.
"ההתמכרות שלי היא תוצאה של טראומה", אמרה. "התמכרות היא תמיד תוצאה של כאב נפשי בלתי נסבל, שמי שחווה אותו מנסה להרגיע אותו בכל דרך אפשרית. השימוש באלכוהול נועד לעזור לי לצלוח את החיים. בהיעדר כלים אחרים ובהיעדר טיפול בפגיעות ובטראומה שחוויתי, השתמשתי באלכוהול על מנת להיות בן אדם מתפקד, ולאורך תקופה זה אכן עזר לי להתמודד: המשכתי לעבוד, ליצור, להיות אמא, בת זוג. עם הזמן נאלצתי להשתמש ביותר ויותר אלכוהול. בשיא המחלה הצריכה שלי עמדה על יותר מליטר וודקה ביום, דבר שסיכן אותי וגרם לי לא פעם להרעלת אלכוהול.
"עבור רוב הציבור, מכורים הם אנשים שנמצאים בפינות רחוב חשוכות. הם אלו שגונבים, פורצים, עובדים בזנות ובאים במגע עם דילרים ועבריינים. אבל הדילרית שלי הייתה קופאית בסופר. המשותף ביני לבין כל נרקומן אחר הוא ששנינו היינו מסוגלים לעשות הכל כדי להשיג את המנה הבאה. כשהיו עוברות שעתיים-שלוש שלא שתיתי, הגוף שלי היה נכנס לקריז שבא לידי ביטוי ברעידות, בהזעה ובבחילות. התחלתי לאבד הכרה, ובפעמים אחרות לא הצלחתי לסיים הופעות.
"חוויתי אינספור גמילות, ובשלב מסוים הגעתי לאברבנאל. זה היה אחד הדברים הטובים שקרו לי. אמנם, עם הכניסה שלי לשם הרגשתי שהכל נגמר, ולא בטוח שאצא משם, אבל היה לי מזל שהגעתי לשם. אחרי חודשים של טיפול נוקשה שלא היה מבוסס על רוך וחמלה, פגשתי אנשים שהעניקו לי בדיוק את זה".
הזמרת סיפרה שנכנסה לכעשרה מרכזי גמילה לפני הגעתה לאברבנאל, ובהם שילמה לפחות 15 אלף שקל בחודש. "רוב המרכזים מנוהלים ללא פיקוח, והמדריכים לא מקבלים הכשרה מתאימה", אמרה. "הייתי עדה להתנהגויות לא קבילות".
הישיבה שבה השתתפה גוש נערכה ביוזמת ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד). באפריל הקרוב, אמרה הזמרת, תציין ארבע שנים ללא אלכוהול
