ביום הולדתה ה-36, מיטל בן חמו מצאה את עצמה שוכבת על מיטת ניתוחים בבית החולים, רגע לפני שאיבת הביציות הראשונה שלה. "זה היה תהליך לא פשוט", היא מספרת, "אבל הבנתי שאני עושה את זה בשביל השקט הנפשי שלי – כדי להעניק לעצמי את ההזדמנות להיות אמא בעתיד".
כמו רבות אחרות, גם מיטל נאלצה להתמודד עם עלויות גבוהות, ביורוקרטיה מורכבת ואתגרים פיזיים ונפשיים, אך היא משוכנעת שמדובר באחד הצעדים החשובים שעשתה בחייה. סיפורה אינו יוצא דופן: בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר הנשים שבוחרות בהליך הקפאת ביציות בישראל. לצד ההכרה הגוברת בחשיבותו של ההליך, עולות שאלות כבדות משקל: מדוע העלות כה גבוהה, דבר שמהווה חסם עבור רבות? האם המדינה צריכה לקחת חלק במימון, גם ממניעים אנושיים וגם ממניעים כלכליים?
פרופ' עינת שלום-פז, מנהלת היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים הלל יפה, אומרת כי "בעשור האחרון אנחנו רואים עלייה מתמדת במספר הנשים שעוברות את ההליך. אישה בת 35, שבעבר האידיאל שלה היה ללדת ארבעה ילדים, עשויה כיום למצוא את עצמה רווקה ועדיין מתכננת את היריונה הראשון. הקפאת ביציות מאפשרת לה לשמור על האפשרות להרות בגיל מאוחר יותר".
ברוך ליברמן, מנכ"ל עמותת "חברים לרפואה" שבין היתר מסייעת לנשים ברכישת התרופות הרלוונטיות להליך, מציין כי "רוב הנשים שפונות לעמותה הן מעל גיל 35, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה בפניות של נשים בתחילת שנות ה-30 לחייהן. המודעות לכך שהליך מוקדם יותר מגדיל את הסיכויים לשאוב ביציות איכותיות ומשפר את הפוריות, מובילה לכך שנשים בוחרות להתחיל בתהליך בגיל צעיר יותר".
פרופ' ראול אורביטו, מנהל המכון לפוריות והפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי שיבא, מחזק את אותן נשים. "מומלץ להקפיא ביציות בשלב מוקדם, ועדיף לפני גיל 37", הוא אומר, "בגיל זה הסיכויים להרות מביציות מופשרות גבוהים בהרבה בהשוואה להקפאה בגילים מבוגרים יותר".
"על פי הנתונים הסטטיסטיים", מסבירה פרופ' שלום-פז, "כמות של כ-20 ביציות מספקת סיכוי טוב להביא ילד אחד לעולם, ולכן החוק מגביל את הכמות המותרת להקפאה למספר זה בלבד. ההגבלה נועדה להבטיח שימוש מבוקר בתהליך ולמנוע סבבים חוזרים ונשנים". עם זאת, היא מציינת כי על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה נוהגים לשאוב 25 ביציות מנשים צעירות ו-35 ביציות מנשים בוגרות יותר. "במקרים מסוימים, אני ממליצה לנשים לבצע הקפאת עוברים במקום ביציות, כיוון שכך ניתן לבדוק את איכות הביצית ואת יכולתה להפרות, ולצמצם את אי-הוודאות", היא מוסיפה.
למרות היתרונות הברורים שבהקפאת ביציות בגיל צעיר, עדיין קיימות מגבלות ותקרות זכוכית לנשים. "לקח לי כחצי שנה עד שהצלחתי להגיע לייעוץ הראשון", מספרת נורית גל (35), "אחרי הייעוץ הפנו אותי לבדיקות דם, בדיקת שד ובדיקת גינקולוג. עם סיום הבדיקות מתחילה תקופת ההכנה לשאיבה, שכוללת נטילת הורמונים באמצעות זריקות וכדורים לעשרה ימים בערך. זה לא פשוט כי את צריכה להזריק כל ערב. אם את רוצה לצאת, זה דורש היערכות מיוחדת עם מזרקים בצידנית, ואת גם מאוד עייפה בתקופה הזאת. השאיבה עצמה נעשית בהרדמה מלאה".
בן חמו מספרת ש"כל כמה ימים בודקים את התפתחות הביציות. לפעמים מגלים שאין התקדמות, והמתח יכול להיות גבוה מאוד. אתגרים נוספים הם תחושת הנפיחות והעלייה במשקל בגלל ההורמונים, הירידה באנרגיות והשינויים במצב הרוח. את בוכה המון – ובלי סיבה".
חסם נוסף יוצרות הסטיגמות סביב הנושא. "כששוחחתי על זה עם חברות רווקות אחרות ששקלו לשאוב ביציות, רבות מהן חששו איך זה יגרום להן להרגיש", מספרת שחר פריימן (35), "הייתה תחושה שזה מדגיש את העובדה שאנחנו רווקות, מבוגרות, ואולי אפילו 'ממורמרות'. אבל אני לא ויתרתי. רציתי שיהיה לי שקט נפשי לשנים הבאות. יש איזושהי בושה סביב הדבר הזה, ולדעתי זה לא מגיע ממקום נכון. זה לא אומר עלייך שום דבר רע. להפך, את דואגת לעתיד שלך וזה מעורר השראה בעיניי".
בסוף פריימן הפכה את חוויית ההזרקות למשהו חיובי: "היה קצת מפחיד להזריק לבד, אז ערכתי 'מסיבת הזרקות'. הזמנתי חברות וחברים והזרקנו יחד. זה הפך לנושא שיחה פתוח והוריד את תחושת המבוכה".
אולם בעוד שעם הבעיות האחרות ניתן להתמודד, יש חסם אחד גדול ובאמת בעייתי: המחיר, שנשים רבות לא יכולות לעמוד בו. בן חמו, שעברה שני סבבים של הקפאת ביציות, מספרת כי שילמה כ-12 אלף שקלים עבור השאיבות, ועוד אלפי שקלים על תרופות. לדבריה, "העלות הכוללת עשויה להגיע לכ-30 אלף שקלים. הביציות מוקפאות לחמש שנים, ואחרי כן אצטרך להחליט אם להמשיך להקפיא בתשלום נוסף".
גם גל מתארת קושי כלכלי: "שילמתי קרוב ל-30 אלף שקלים על ההליך, כולל פגישת ייעוץ, תרופות ושאיבה. כל שאיבה עלתה לי כ-8,000 שקל".
פריימן, שבחרה לעבור את ההליך בגיל 31, עשתה סקר שוק כדי לגלות איזו קופת חולים תתמוך בה הכי הרבה. "בסוף עברתי לקופת חולים 'מאוחדת' כי היא מציעה סבסוד משמעותי", היא מספרת, "שילמתי כ-4,500 שקלים על השאיבה ו-1,200 שקלים על התרופות".
יש לציין כי עמותות שונות מסייעות בהפחתת העלויות. עמותת "חברים לרפואה", למשל, מספקת תרופות שהתקבלו מתרומות. "נשים שתרמו תרופות שלא נזקקו להן מאפשרות לנשים אחרות להתגבר על הקשיים הכלכליים", מסביר המנכ"ל ברוך ליברמן.
לדברי פרופ' אורביטו, העלויות הכוללות של שני סבבי שאיבה והקפאה יכולות אכן להגיע לכ-30 אלף שקלים, כשעלות התרופות בלבד עלולה להגיע ל-10,000 שקלים לערך. לדבריו, על המדינה לשקול מדיניות כלכלית נבונה יותר: "במקום להשקיע בטיפולים עם סיכויי הצלחה נמוכים לנשים מבוגרות, על המדינה לתמוך כלכלית בנשים צעירות שמתחילות בהקפאת ביציות בשלב מוקדם. מדובר בהחלטה כלכלית וחברתית נבונה, שכן עלויות טיפולי פוריות בגיל מבוגר גבוהות משמעותית, עם אחוזי הצלחה נמוכים מאוד".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין באפשרותנו להתייחס לנושאים הנדונים בוועדת הסל בימים אלו". נציין כי בניגוד לתגובת משרד הבריאות, הנושא כלל לא עלה לדיון בוועדת הסל השנה.
