1. מינויי בכירים במשרדי הממשלה היו מאז ומתמיד מאתגרים בנושא עיקרי אחד: האם המתמנה יהיה "יס מן", איש מחנהו ומתומכיו של השר הממנה, או שיהיה זה מינוי מקצועי גרידא של אדם מוכשר ובקי בתחום המינוי, שיביא בסופו של יום הצלחות והישגים למשרד ולשר. מנגד, ה"בעיה", מבחינת השר, במינוי מקצועי עולה כאשר לעתים המתמנה גם יתעמת עם השר ויציג לו עמדות שמנוגדות לחלוטין לדעתו ולאינטרס הפוליטי שלו.
2. בקרוב יצטרך בצלאל סמוטריץ' להכריע בין שתי העמדות הללו. לפניו יעמוד תוך זמן קצר הצורך למנות ארבעה בכירים לצמרת משרד האוצר. הם יבואו במקום המנכ"ל שלומי הייזלר, שהתפטר מסיבות בריאות, הדוברת הוותיקה לילך וייסמן, שתעזוב בעוד 10 ימים כיוון שהשר סירב להאריך לה את החוזה, היועץ המשפטי אסי מסינג, שייאלץ לעזוב בשל כוונת הממשלה לסיים את כהונת היועצים הוותיקים במסגרת "ההפיכה המשפטית" ולמנות במקומם "יועצים מטעם", וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, שיעזוב לאחר אישור התקציב בתום כחמש שנות כהונה.
3. עד כה בלט השר סמוטריץ' במינויים מסוג מסוים מאוד: כל הבכירים שמינה (ואין טענה שאינם מתאימים) היו חובשי כיפה, גברים, מזוהים עם הימין והציונות הדתית ובמקרה או לא אשכנזים, למעט אחד. מה שמצופה כעת משר האוצר הוא למנות קודם כל אישה (לא נותרה אפילו אחת בצמרת האוצר), כלכלן שלאו דווקא חובש כיפה, ובעיקר, לכל אחד מהתפקידים, אנשי מקצוע בעלי כישורים שיצעידו את המשרד, וגם את השר, קדימה ולא אחורה. בהצלחה לנו.
