עשרה ימים לפני טקס השבעתו בפעם השניה לנשיא ארה"ב, מזכיר דונלד טראמפ לעולם כי איתו חוזרות גם הצהרות שנראות מופרכות בעבר, אבל כעת מייצרות מתחים של ממש. רק בשבוע האחרון אמר טראמפ כי אינו פוסל שימוש בכוח צבאי כדי להשיג שליטה אמריקאית על גרינלנד ועל תעלת פנמה, הבטיח לשנות את השם "מפרץ מקסיקו" ל"מפרץ אמריקה". הוא גם חזר על רצונו שקנדה תהפוך למדינה ה-51 של ארה"ב ומתכוון להפעיל לחצים כלכליים כדי לגרום לכך.
טראמפ פינטז על השתלטות אמריקאית על גרינלנד, האי הגדול בעולם השייך לדנמרק, עוד בקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן. תעלת פנמה וסיפוח קנדה הם כבר חלק מהתיאבון החדש של טראמפ, שחוזר לבית הלבן בביטחון ויהירות גדולים בהרבה מאשר בקדנציה הראשונה.
במסיבת עיתונאים שהזכירה את מסיבות העיתונאים הכאוטיות ביותר שלו, אמר טראמפ - שהבטיח במהלך הקמפיין כי כשהוא יהיה נשיא "לא יהיו יותר מלחמות" - כי אינו יכול להתחייב שלא ישתמש בכוח צבאי כדי להשתלט על גרינלנד ותעלת פנמה. "אנחנו צריכים את המקומות האלה", אמר טראמפ, "את גרינלנד מטעמי ביטחון לאומי, ותעלת פנמה חיונית כלכלית. אולי נצטרך לעשות משהו".
הוא לפחות כן שלל שימוש בכוח צבאי כדי לכפות על קנדה ויותר מ-40 מיליון תושביה להפוך לחלק מארה"ב, אבל אמר כי ישקול צעדים כלכליים נגדה. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, צייץ אחרי מסיבת העיתונאים כי "אין שום סיכוי בעולם שקנדה תהפוך לחלק מארה"ב". הוא צודק, וגם טראמפ יודע את זה, אבל זה לא אומר שהדברים האלה לא יוצרים מתח בין שתי השכנות שהן גם שותפות כלכליות וביטחוניות מסיביות.
דאגה באירופה
בגרינלנד כבר נמצא בסיס של חיל החלל האמריקאי שנוסד בקדנציה הראשונה של טראמפ ויש בו נוכחות צבאית משמעותית גם של נאט"ו. טראמפ כבר איים על דנמרק, שותפה של ארה"ב בנאט"ו, בעונשים כמו מכסי ענק. מלך דנמרק, פרדריק ה-1, פירסם לאחרונה סמל בית מלוכה חדש עם התייחסות בולטת יותר לשטח גרינלנד וראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, אמרה בדיפלומטיות כי ארה"ב היא "בעלת הברית החשובה והקרובה ביותר" של דנמרק, וכי היא לא מאמינה שארה"ב תשתמש בכוח צבאי או בצעדים כלכליים כדי להשתלט על גרינלנד. "אנו מכירים לחלוטין בכך שלגרינלנד יש שאיפות משלה, ואם הן יתממשו היא תהפוך למדינה עצמאית", אמר אתמול שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן, אבל הוסיף: "מאוד לא סביר להניח שזה יקרה תוך שאיפה להפוך לאחת ממדינות ארה"ב". הוא הדגיש כי רק תושבי גרינלנד הם שיקבעו את עתידם.
דובר ממשלת גרמניה אמר אתמול כי הממשלה בברלין לקחה לתשומת לבה את הצהרותיו של טראמפ על גרינלנד וקנדה, וכי גרמניה דבקה בעקרונות הבינלאומיים שלפיהם אין להזיז גבולות בכוח. כשהדובר נשאל כמה ברצינות גרמניה מתייחסת להצהרותיו של טראמפ הוא נמנע מלהשיב. שעות לפני כן אמר שר החוץ של צרפת ז'אן-נואל בארוט כי מדינות האיחוד האירופי לא יניחו למדינות אחרות לתקוף את גבולותיו הריבוניים (דנמרק חברה באיחוד), אך הוסיף כי הוא אינו מאמין שארה"ב אכן תפלוש לגרינלנד.
תעלה אסטרטגית
תעלת פנמה נבנתה על ידי ארה"ב ב-1914 והיא מעבר קריטי מאוד מאז סייעה למאמץ המלחמתי של בעלות הברית בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. לאורך השנים נוצרו מתיחויות בין ארה"ב לפנמה בשל חילוקי דעות לגבי השליטה בתעלה. אלה הגיעו לשיאן ב-9 בינואר 1964, כאשר מהומות אנטי-אמריקאיות הובילו למספר מקרי מוות באזור התעלה ולניתוק קצר של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. שנים של משא ומתן הובילו לשתי אמנות במהלך ממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר, שהיום ייערך בוושינגטון טקס ההלוויה הממלכתי שלו. ההסכמים קבעו כי התעלה תהיה ניטרלית ופתוחה לכל כלי השיט, וקבעו שליטה משותפת של ארה"ב ופנמה עד סוף 1999, אז עברה התעלה לשליטה מלאה של פנמה.
התעלה מהווה מסלול משמעותי מאוד לאוניות סחר ומקור הכנסה חשוב לפנמה, אבל טראמפ טוען כי סין היא זו השולטת בה. "נתנו אותה לפנמה, לא לסין", אמר טראמפ. שר החוץ של פנמה, חוויאר מרטינז-אחה, הגיב בתקיפות כשאמר כי "הריבונות של התעלה אינה ניתנת למשא ומתן והיא חלק מההיסטוריה של המאבק שלנו. שיהיה ברור: התעלה שייכת לפנמים ותמשיך להיות כך".
איומיו של טראמפ מתקבלים בשלב הזה כלא יותר מהטרלות של רגע לפני כניסתו לבית הלבן, אבל יועציו טוענים כי הם חלק מתוכנית רחבה יותר לבלימת השפעתן של סין ורוסיה. כך או אחרת, עשרה ימים לפני השבעתו, נראה כי טראמפ מתכוון להמשיך בדיוק היכן שהפסיק כשעזב את הבית הלבן לפני ארבע שנים.
