בית המשפט המחוזי בירושלים דחה אתמול את בקשת ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא לדון ב-141 דרישות סיקור שהופנו לאתר וואלה ומופיעות בנספח לכתב האישום בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). בעוד ההגנה טענה כי כתב האישום לא מייחס לנתניהו אחריות ומודעות לאותן דרישות, ולכן יש למחוק אותן, השופטים קבעו כי נוסח כתב האישום מייחס לראש הממשלה אחריות ומודעות כללית להן.
על רקע ההשהיה בעדותו במשפט בעקבות ההחלמה מהניתוח להסרת ערמונית, השופטים קבעו כאמור כי נוסח כתב האישום בתיק 4000 מייחס לנתניהו אחריות ומודעות כללית לכל דרישות הסיקור של אתר וואלה.
בהחלטתם אף ציינו השופטים כי נתניהו עצמו התייחס במענה לכתב האישום לפריטי הסיקור הללו, תוך הבנה כי כתב האישום מייחס לו אחריות להם. בדיון בחודש שעבר טען סנגורו, עו"ד עמית חדד, כי ישנם 82 פריטים בנספח דרישות הסיקור שהופנו לוואלה אשר מצורף לכתב האישום ומתייחס לדרישות פנימיות שהתנהלו בתוך האתר, ללא טענה של הפרקליטות כי מקורן בנתניהו.
עו"ד חדד ציין בנוסף כי ישנן 59 דרישות סיקור המיוחסות שלא לנתניהו עצמו, אלא למתווכים אחרים שהפנו אותם אל אתר וואלה, ולכן יש לבטל אותן, משום שכתב האישום לא מייחס לראש הממשלה מודעות ואחריות לדרישות שהופנו על ידי מתווכים.
התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, ניסתה להסביר באותו הדיון כי כתב האישום בהחלט מייחס לנתניהו אחריות גם לדרישות הסיקור הללו. נטען בו שלראש הממשלה מודעות כללית להשחתה הפנימית של וואלה בעקבות היחסים השוחדיים שלו עם בעל האתר דאז שאול אלוביץ', שמואשם אף הוא בשוחד.
בדיון בדצמבר התקשו השופטים לקבל את טענותיה של עו"ד תירוש, והשופט עודד שחם אמר אז: "אני לא רואה את זה בכתב האישום". בעקבות כך התקיים דיון משלים שבו חשפה התובעת כי לא רק שכתב האישום מתייחס לכך, אלא שנתניהו עצמו התייחס כאמור לאותן דרישות הסיקור במענה לכתב האישום, והבין בעצמו כי כתב האישום מייחס לו אחריות ומודעות כללית להן.
השופטים פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם פירסמו כאמור אתמול את החלטתם, שלפיה הם דוחים את טענות ההגנה, וקובעים כי כתב האישום בנוסחו כלל גם את 141 דרישות הסיקור וייחס לנתניהו אחריות ומודעות כללית להן.
בנוגע ל-82 הפריטים שלגביהם טען חדד כי הם פעולות פנימיות של וואלה, דחו השופטים את דבריו.
