מתחת לאף של השופטים, הפוליטיקאים ואזרחי ישראל רקמו יחד שר המשפטים בהווה ושר המשפטים בעבר תוכנית לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לחקיקת חוק יסוד: החקיקה ובעצם לשינוי היחסים בין הרשויות בישראל - רפורמה משפטית. המתווה שקודם על ידי השר לשעבר יזהר שי, ותא"ל במיל' דדי שמחי, שניהם הורים שכולים, זוכה להתנגדות ממערכת המשפט, לתמיכה בקואליציה ולהססנות מצד האופוזיציה.
לפי ההצעה הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל. בנוסף, לראשונה יחוקק חוק יסוד: החקיקה - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד. עם זאת לא מפורט בהצעה כיצד הדבר יוגבל מעבר לנוסח "לא יהיה ניתן לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". לצידו של לוין עומד שר החוץ גדעון סער, שלפני כניסתו לממשלה התנגד למהפכה המשפטית. הם מתארים את ההצעה כפשרה שתביא שינוי "אבולוציוני" ולא "רבולוציוני", המבוסס על מבנה הוועדה הקיימת.
במקביל, לוין צפוי לאפשר את מינויו של ממלא מקום נשיא העליון, השופט יצחק עמית לתפקיד באופן מלא – כמעין פעולת ריכוך לקידום היוזמה. עם זאת, באופן תקדימי הוא צפוי לצאת מהדיון בו יצביעו על בחירתו יחד עם יתר נציגי הקואליציה במחאה על כך שבג"ץ כפה עליו לקיים אותה.
לוין מתכוון לקדם את החוק בהליך בזק על ידי הטמעת פרטי המתווה להצעת חוק קיימת של ח"כ שמחה רוטמן לשינוי בחירת השופטים שכבר קודמה במרץ 2023. אותה הצעה אושרה כבר לקריאה שנייה ושלישית, וכך שר המשפטים מתכוון לקצר הליכים בדרך לסיום החקיקה. באופוזיציה, מנגד, צפויים להתנגד - ולדרוש לפתוח בחקיקה מחדש, עקב השינויים המאז'וריים.
בכירים במערכת המשפט דחו את המתווה לוין-סער בטענה שיביא לפוליטיזציה מוחלטת של הוועדה ושל הליך בחירת השופטים. בנוסף בכירים במערכת המשפט מסרו כי הצעת חוק יסוד החקירה תצר לגמרי את יכולתו של העליון לבטל חוקי יסוד. למשל, בג"ץ לא יוכל להתייחס לחוק שמסדיר את הגיוס. המפסידה הגדולה ביותר מהמתווה היא לשכת עורכי הדין שכן לפיו היא תאבד את שני נציגיה בוועדה. "ההצעה להחליף את נציגי הלשכה בידי עורכי דין שייבחרו על-ידי הכנסת, מבטלת הלכה למעשה את הרוב המקצועי בוועדה לבחירת שופטים", מסר ראש הלשכה, עמית בכר.
במוקד השינוי המוצע החלפת שני נציגי הלשכה בשני עורכי דין - שאחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. המשמעות היא שאם תאושר ההצעה, הוועדה תכלול בפועל אקבעה נציגים לקואליציה (שני שרים, ח"כ אחד ועורך דין אחד) - בעוד שלאופוזיציה יהיו שני נציגים (ח"כ אחד ועורך דין אחד) - ולשופטים יהיו שלושה נציגים.
לבחירת שופטי עליון יהיה צורך ברוב של חמישה מתוך תשעה, וכאמור לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד. זאת בניגוד למצב כיום שבו נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה למינוי שופטי עליון. המשמעות היא שלשלושת שופטי העליון החברים בוועדה, שהיסטורית מצביעים כגוש אחד, כבר לא יהיה וטו אוטומטי. לפי ההצעה, אם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה רחבה על מינוי שופטי עליון - ויהיו שני תקנים פנויים וחלפה שנה - נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם, יחד עם השופטים, מועמד אחד. רק בהצבעות על מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר, המתווה המוצע דורש תמיכה של לפחות שופט אחד בוועדה, לצד תמיכה של נציג אופוזיציה אחד ונציג קואליציה אחד.
ההצעה כוללת שני שינויים מרכזים נוספים, במסגרת קידום חוק יסוד: החקיקה (שלא קיים כיום). לפיה, הליכי חקיקה של חוקי יסוד יהיו שונים מאלו של חוקים רגילים - כפי שקיים כיום - במטרה להבטיח "שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". לצד זאת, לא פורטו בהצעה מה יהיו ההגבלות המדוברות על הכנסת (בעבר דובר על דרישה לרוב מיוחס, או לקריאה רביעית בכנסת העוקבת - אך בהודעה כעת לא היה כאמור פירוט כלשהו).
השינוי הנוסף יהיה הגבלה על יכולתם של בתי המשפט לפקח על חוקים רגילים וחוקי יסוד. לפי המתווה, רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים רגילים - ורק ברוב של לפחות מחצית מכלל שופטיו (כלומר לפחות חמישה מתוך תשעה). לפי ההצעה, מעתה גם לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, "למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט". עד היום, נזכיר, הייתה מחלוקת בשאלה אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד - והפעם הראשונה והיחידה שהדבר אירע הייתה בפסיקה אשתקד שפסלה את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
המתווה כאמור הוצג בהפתעה מוחלטת אך נציגי הקואליציה מיהרו לברך ולתמוך בו. האופוזיציה לעומת זאת קיבלה את המתווה בהססנות אך נמנעה ברובה מלדחות אותה לגמרי. ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מבלי לשלול את פרטי ההצעה מסר "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד 16 בינואר".
