זעזוע במטכ"ל בעקבות מכתב ההתפטרות של סגן הרמטכ"ל שנחשף ביום שישי ב-ynet – וכעת השאלה המרכזית שעומדת על הפרק, מלבד מי יחליף את אלוף אמיר ברעם, היא מתי הרמטכ"ל עצמו יבצע צעד דומה.
ההערכה היא שהרמטכ"ל הרצי הלוי צפוי להתפטר לאחר פרסום תחקירי המלחמה בחודש-חודשיים הקרובים, ובכך לממש את האחריות שכבר נטל על מחדל 7 באוקטובר. הרמטכ"ל גם צפוי לקרוא בקולו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בניגוד גמור לרצונם של שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו.
המועמדים הטבעיים להחליף את הרמטכ"ל הם השניים שכיהנו כסגניו: אייל זמיר, שמכהן כיום כמנכ"ל משרד הביטחון, וברעם – שבמכתב שבו ביקש לסיים את תפקידו בחודש הבא מתח ביקורת מרומזת על הלוי וכתב בין היתר כי החליט על הצעד עקב "מכיוון שעצימות המלחמה ירדה משמעותית ומכיוון שאני חש שיכולתי לתרום מוגבלת". מלבד זמיר וברעם, ייתכן שלישורת האחרונה יצורף אלוף שלישי, כמו מפקד פיקוד צפון אורי גורדין ומפקד פיקוד העורף, רפי מילוא.
גם השאלה מי יחליף את ברעם כסגן הרמטכ"ל עומדת על הפרק, אך בשבוע שעבר הודיע שר הביטחון כי החליט להקפיא מינויים מדרגת תת-אלוף ומעלה, על רקע העימות בינו לבין הרמטכ"ל, כך שלפחות כרגע כלל לא ניתן למנות סגן חדש.
ברעם, אחד מהקצינים הוותיקים והמנוסים ביותר בצה"ל, שימש כמפקד פיקוד צפון לפני שהתמנה לסגן הרמטכ"ל באוקטובר 2022, תפקיד שבו כיהן בטבח 7 באוקטובר ובמהלך כל 15 חודשי המלחמה מאז. במכתב לרמטכ"ל הלוי כתב כך: "לפני מספר חודשים, בהמשך לבקשתך ובתיאום שר הביטחון, הארכתי את תפקידי בחצי שנה נוספת (עד פברואר 2025) כי סברתי שראוי ונכון להיענות לבקשה בשל המלחמה העצימה ועל אף שבאופן מסורתי קדנציית סגן הרמטכ"ל היא למשך שנתיים בלבד".
לדברי אלוף ברעם, בקשתו נבעה "מכיוון שעצימות המלחמה ירדה משמעותית, מכיוון שאני חש כי במצב העניינים הנוכחי יכולתי לתרום כסגן רמטכ"ל מוגבלת ומכיוון שאין בכוונתי לשמש כסגן הרמטכ"ל למשך שלוש או ארבע שנים מלאות (קדנציה כפולה). לפיכך, אבקש לסיים את תפקידי במועד שהוסכם – פברואר 2025 – בתום כשנתיים וחצי ממועד תחילת תפקידי. כמובן שבעתיד אהיה נכון למלא במערכת הביטחון כל תפקיד שאידרש".
ברעם חי את מרבית חייו במתקנים ומחנות צבא. הוא בנו של קצין בצה"ל, למד בפנימייה צבאית, ואחר כך התחיל קריירה צבאית שלא נקטעה עד למכתב הזה. בשנה האחרונה היו כמה גלים של ידיעות על מתיחות בינו ובין הרמטכ"ל בנוגע לטענות, או לפחות טענות לכאורה של ברעם, על אי-שיתופו בכל צמרת קבלת ההחלטות בעת לחימה, גם באופן פרקטי וגם באופן שבו צה"ל מדברר את ההחלטות והמהלכים כלפי חוץ, על אופי התחקירים ועוד.
ברעם, לפחות ככל הידוע, לא שיתף פעולה עם הידיעות הללו, טרח להכחיש אותן ונמנע ממלחמות הגנרלים שאיפיינו חלק ממערכות היחסים בצבא. אך מקורבים אליו שמעו בעת האחרונה ביקורת מסוגים שונים על התנהלות הצבא וחוסר נוחות מחלק מהמהלכים. לפי אחד הגורמים, ברעם העלה את הדברים על הכתב ואף מסר אותם להלוי, וחלקם גם מקבלים ביטוי במכתב סיום התפקיד שלו.
יש הסבורים כי המילים "מכיוון שעצימות המלחמה ירדה משמעותית, מכיוון שאני חש כי במצב העניינים הנוכחי יכולתי לתרום כסגן רמטכ"ל מוגבלת", בשפתו העדינה של ברעם, המבין בוודאי את האפקט של כל דבר שיגיד בעת הזו על המערכת כולה, יש בהם כדי להביע ולו במשהו את מורת רוחו מהמתרחש. בנוסף, ההערכה היא כי במילים "כמובן שבעתיד אהיה נכון למלא במערכת הביטחון כל תפקיד שאידרש" יש יותר מהצהרת כוונות כי פניו להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל.
ההתפטרות הזו יכולה לשחק לידיהם של שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו שנראה כי מנוי וגמור עימם להיפטר מהרמטכ"ל הלוי, גם כדי למנות אדם משלהם וגם כדי להרחיק את אשמת טבח 7 באוקטובר מהממשלה, ובמיוחד מהעומד בראשה. התפטרות של ברעם היא יותר מסימן ורמז להלוי כי עליו להסיק את המסקנות.
גורמים בכירים במטכ"ל אמרו כי גם היחסים בין הלוי וברעם סבלו כדבריהם מ"תסמונת הסגן" – מערכת יחסים סבוכה שבה, פעמים רבות בהיסטוריה של צה"ל, דווקא האדם שנבחר על ידי שר הביטחון אבל בברכת אם לא בבקשת הרמטכ"ל, זוכה לכתף קרה, למידור, לחשיפה תקשורתית נמוכה, או לעיתים אף ליחס עוין של ממש מצד הבוס שלו.
על הרקע הזה, נשמעו גם טענות של מקורבים לברעם כאילו מדיניות הדברור של מערך דובר צה"ל דילגה פעמים רבות על ברעם ועל הפעולות שהוא היה מעורב בהן או הוביל מתחילת המלחמה. ברעם עצמו, לפחות ככל הידוע, לא אישר בפומבי וגם בפורומים צבאים סגורים את הטענות הללו, אך למקרא הדברים באיגרת סיום תפקידו לרמטכ"ל נראה כי הם משקפים, לפחות באופן מסוים, טענות שלו.
סיום תפקידו של סגן רמטכ"ל באופן כזה בעת מלחמה אינו עניין של מה בכך. בלי קשר לנכונות הטענות שצוטטו בשמו בידי מקורבים כאילו מודר מחלק מהעשייה, הרי שברעם היה עסוק בשורת עניינים מהותיים הקשורים בבניין הכוח, לרבות ובמיוחד בזה הנוגע לתקיפה עתידית אפשרית באיראן, ובקשרים עם פיקוד המרכז של ארצות-הברית, הכוח האמריקאי העיקרי שאמור לסייע לישראל בתקיפה כזו, אם וכאשר היא תזכה לתמיכת הנשיא הנכנס דונלד טראמפ.
מדובר צה"ל נמסר כי "סגן הרמטכ"ל ביקש לסיים את תפקידו בסוף חודש פברואר 2025, לאחר שהאריך את תפקידו משנתיים לשנתיים וחצי לבקשת הרמטכ"ל נוכח המלחמה. הרמטכ"ל והסגן שוחחו בעניין והרמטכ"ל הביע את הערכתו לעשייתו החשובה של הסגן בעת המלחמה ובכלל. סגן הרמטכ"ל יבצע כל תפקיד אליו יידרש או יתבקש".
