כשהטלוויזיה מזהה את הצופה על פי הקול שלו, כשעל השולחן יש "טוסטר" שמטעין את הנייד בשניות, וכבר אי־אפשר סתם ככה לשכוח מפתח כי את המנעול מפעילה סריקת האצבע שלנו, מה הפלא שלתוך הבית הכל כך טכנולוגי, אנחנו מתעקשים להכניס נגיעות מאזנות של האנושי והסדוק, המחוספס, האנטי־מהוקצע והלא־מושלם?
אנטי־טכנולוגיה ואנטי־שלמות
"דווקא בגלל שהעולם הולך לקיצון של הטכנולוגיה שמנהלת אותנו, ההתכנסות לתוך הבית, אל המקום המוגן והבטוח, מתאפיינת גם ב־2025 בבחירות עיצוביות של אנטי־שלמות בחומרים, טקסטורות וחפצים. במטרה להפריע למושלמות והסינתטי, ולהפר את השלמות לכאורה, שהטכנולוגיה מתאמצת לייצר", אומרות מורן רוזנבאום ונטלי זהר, מומחיות לחיזוי טרנדים, חדשנות ובינה מלאכותית. רוזנבאום היא אשת קריאייטיב, בונה מותגים, מחברת חברות לחדשנות ול־AI. זהר, מרצה וחוקרת טרנדים, חדשנות ו־AI באוניברסיטת רייכמן, וביחד הן מייסדות – Women ai מועדון וקורסים ללמידת בינה מלאכותית לנשים, ובעלות הפודקאסט לחדשנות Pas Normal.
"ההשתלטות של הטכנולוגיה והעולם הווירטואלי על חיינו מהווה בעצם ניסיון של הטכנולוגיה עצמה להסיט אותנו לעולם כביכול מושלם בנראות המעושה שלו, שלא מזדקן, לא מתקמט, לא נסדק. התגובה של הנפש לזה היא היצמדות לחוסר המושלמות, לאנושי והמחוספס כפי שהכרנו אותו כל השנים", אומרת רוזנבאום ומפתיעה, ומציינת שגם את החספוס הזה "אנחנו נביא הביתה בעזרת הטכנולוגיות".
כלומר, לנצח את הטכנולוגיה בכלים שלה?
"בדיוק".
להדפיס אסתטיקה מוסרית
לנצח לגמרי את הטכנולוגיה אי־אפשר, ולכן דרך אחת לרתום אותה לערכים שלנו היא להיעזר בה בעיצוב הבית כדי ליצור מוצרים מותאמים אישית ובני־קיימא, למשל בעזרת הדפסה בתלת־ממד.
"זו לגמרי מגמה שמתעצמת בשנים האחרונות, ומולידה אסתטיקה מוסרית יותר, שאמנם נוצרת מתוך טכנולוגיה, אבל מייצגת ומשרתת ערכים של קיימות בעזרת פריטי עיצוב לבית, או חפצים שימושיים שישרתו אותנו לאורך זמן ובהתאם לצרכים שלנו", אומרת רוזנבאום.
המקרר המדבר, המראה המבריאה
כלומר רומנטיקה, סדקים, חספוס, חיפוש לחוד וכסף גדול לחוד. וכך, בכנס הטכנולוגיה הגדול בעולם שנערך באחרונה בלאס־וגאס התייחסו גם לעיצוב הבית, והציגו את החידושים המתקדמים בעולם שמדברים על הדור הבא של הבתים החכמים.
למשל, הטלוויזיה השקופה של סמסונג שנראית כמו חלון בתוך הסלון, עד שמדליקים אותה והפרצוף של קריין החדשות משתלט עליה, מתארת זהר. "המטרה היא שהטכנולוגיה תמשיך לשרת אותנו, אבל פחות תשתלט עלינו ולא תפריע לנו במרחב", היא מסבירה.
פיתוח מסקרן נוסף מאפשר לנו לדבר עם הטלוויזיות החכמות שלנו ולשאול ממש בקול מהיכן השמלה שלובשת הגיבורה בסדרה, ולקבל לינק לרכישה. ויש גם את המקרר שמזכיר לנו לקחת מטרייה כי בדיוק יורד גשם, או את שואב האבק שמצויד בזרוע שאוספת מהרצפה פריטים קטנים שהתפזרו. פיתוח נוסף שהוצג בתערוכה – מראה שסוקרת את המתבונן בה ומפיקה מדדי בריאות בהסתמך על מצב עור הפנים, קצב הנשימה, שקעי העיניים ועוד, כולל המלצות לגשת לרופא, מבארת רוזנבאום ומסבירה שהבית החכם הופך להיות זרוע ששומרת על הבריאות שלנו.
דבר והיפוכו
"כשאנחנו נמצאים בשיא הצמחונות, אנחנו נמצאים גם בשיא צריכת הבשר, כשאנחנו בשיא קניית בגדים מיד שנייה, השיפינג מתפקע מחבילות משיין, וכשאנחנו הכי טכנולוגיים, אנחנו הכי רוצים לצאת לריטריטים ולהתנקות מהרעלים הדיגיטליים. ולכן דווקא עכשיו רואים מגמה של מועדונים יוקרתיים שדמי החבר שלהם גבוהים, אבל אסור לך להכניס את הטלפון, או הופעות רוק שבהן מונעים הכנסת טלפונים כדי שנתמקד בכאן ועכשיו", אומרת זהר.
הוואבי־סאבי היפני: היופי שבהזדקנות
וואבי־סאבי היא תפיסת עיצוב וחיים יפנית, שפירושה המילולי הוא פשטות, צניעות ואותנטיות (וואבי) בשילוב עם היופי שבהזדקנות ובשחיקה (סאבי). כלומר, היכולת ליהנות מהחוסר שלמות, או היופי של החוסר השלמות, שבאים לידי ביטוי בכלים סדוקים, רצפה מחוספסת או רצפת בטון חשוף שתתחזק עוד יותר, "לצד עיצובים נוסטלגיים כמו טפטים, בדים כבדים או במקום בית לבן שהיה פופולרי, מחפשים בתים יותר אדמתיים ומחוספסים, ממש כמו שהיה פעם את השפריץ בחיפוי הבית", אומרת זהר.
מתי טרנד הוא רק גימיק?
כדי להבין שטרנד מתפתח להיות מגמה, ולא סתם גימיק חולף, הוא צריך להופיע בשלושה תחומים שונים בבת אחת. למשל, דוגמניות ומפורסמות שלוקחות את חוסר השלמות לעולם האסתטיקה, ומצטלמות בלי איפור, האחרונה שלוקחת את זה עד הסוף למשל היא פמלה אנדרסון אלילת הניינטיז, שהפציעה בסוף 2024 בקמפיין מתוקשר בפנים נקיות מאיפור. את ה"ניקיון" הזה רואים גם בעולם האופנה – יותר ויותר העדפה של בדים טבעיים על פני סינתטיים, בעולם התיירות אנשים מחפשים חוויות פשוטות – מסע בקרוואן, לינה במתחמי בוץ ואוהלים, ואפילו בעולם הדייטים מורידים את התמונות מהאפליקציה, כי מי כבר מאמין לכל הליטושים והריטושים שהופכים אותנו למושלמים?
anat-le@yediot.co.il
