הנשיא היוצא ג'ו ביידן תיאר את עסקת בני הערובה כהישג דיפלומטי עצום. הנשיא הנבחר דונלד טראמפ כינה את העסקה "אפית". חמאס ואיראן מברכים על ניצחונם ההיסטורי על הציונים המרושעים. למרבה האירוניה, היחידים שלא חוגגים הם האנשים המושפעים ביותר מהעסקה.
עבורנו, החזרת החטופים היא רגע של הקלה עמוקה אך גם של צער עמוק. אצלנו הפחד יתערבב בכעס, תסכול עם חרטה. בעוד שביידן וטראמפ לוקחים קרדיט לעצמם, מנהיגים ישראלים - פוליטיים וצבאיים - מנסים לברוח מהאחריות. בהחלט, יש צורך לקחת אחריות. ברגע שאלפי מחבלים פרצו את הגבול שלנו ב-7 באוקטובר, עסקת החטופים הפכה לבלתי נמנעת. ישראל לא יכלה בו בזמן להשיג ניצחון מוחלט על חמאס ולהבטיח את שחרור כל החטופים. ברגע שהתברר שלחץ צבאי מוגבר על המחבלים לא יאלץ אותם לשחרר את בני הערובה אלא לירות בהם, העסקה הפכה לנחוצה עוד יותר. כל עוד הוא מחזיק בחטוף אחד, חמאס יודע שהוא ישרוד. כל עוד שחטוף אחד נשאר בעזה, ישראל לא יכולה לחיות בצורה שלמה.
למרות זאת, גם כאשר אנו נאלצים להכריע בין שתי רעות ענקיות, גם כאשר מתמודדים עם רגשות מסוכסכים עד כאב, אנחנו יכולים גם להכריז על ניצחון. זהו, למעשה, הניצחון היסודי והעמיד מכולם. זהו ניצחון של חברה שלא קרסה כשמדינתנו הכשילה אותנו — חברה שלהפך, התאחדה והתחזקה. כ-80% מהישראלים התנדבו לתמוך במאמץ המלחמתי, קטפו פירות, האכילו חיילים, שיכנו את העקורים. יותר מ-360 אלף חיילי מילואים עזבו את בתיהם, את משפחותיהם ואת חייהם כדי לצאת ולהילחם. רבים שירתו מאות ימים וחלקם לכל אורך המלחמה. אלפים נפצעו ויותר מ-840 חיילים נהרגו, ואפילו אלו שיצאו ללא פגע צפויים לסבול מטראומה ממושכת. עם כל זאת, הם לא התלוננו ולא הפסיקו להילחם.
איפה עוד בעולם החופשי זה היה קורה? מי מוכן להילחם למען בלגיה היום? למען ספרד? אנחנו עם שנלחם לא רק בחזית אחת אלא בשבע חזיתות באותו הזמן תוך התגברות על מכשולים בלתי עבירים, והשיג את אחת ההצלחות הצבאיות הגדולות בהיסטוריה.
אנחנו עם שעמד מול צונאמי של שנאה, הואשם בפשעי מלחמה ורצח עם, אך מעולם לא נכנע לספק עצמי. הכי חשוב: אנחנו חברה שמעולם לא זנחה את הערך היסודי שלנו שהוא אהבת החיים, העיקרון של כל ישראל ערבים זה לזה. מה שחמאס רואה כחולשה הוא למעשה הכוח הגדול ביותר שלנו. הטרוריסטים יכולים לטעון לניצחון טקטי, אבל הניצחון שלנו הוא מוסרי, עמוק ובר-קיימא.
העסקה אינה תוצאה של כישלוננו בהשמדת חמאס אלא של סירובנו לעשות זאת על חשבון כל החטופים. חזרתם מזכירה לנו מי ומה אנחנו ושישראל, על אף הכישלונות של 7 באוקטובר, שווה מאוד להילחם למענה.
מה שחמאס רואה כחולשה הוא הכוח הגדול שלנו. הטרוריסטים יטענו לניצחון טקטי, אבל הניצחון שלנו הוא מוסרי
