לא יודע אם מישהו מודד כאלה דברים, אבל ביחס של טקסים פר אוהד ספורט סביר שאנחנו - להלן מדינה קטנה מוקפת צרות ופחות כדורגל משובח - במקום גבוה בעולם.
רבים ממשחקי הליגות המקצועיות נפתחים באזכור, בהוקרה. היציעים מלאים בשלטי הנצחה ובמשפחות שלא פעם תופסות את מקום יקיריהם.
7 באוקטובר ומה שבא לאחר מכן שינו פה הכל. הכל. לא רק אווירה אלא תפיסות.
תפקיד הספורט שלנו השתנה. לא רק לבדר, אלא גם לעודד, לנחם, לייצר בועה; פוליסת האחריות שבין המועדונים לאוהדים שלהם כאילו התרחבה. זה אמנם לא מצוין על הכרטיס שרוכשים למשחק, אפילו לא באותיות הקטנות, אבל קבוצות הבינו שיש להן אחריות להוא עם הצעיף ביציע. אחריות של נאמנות הדדית לאוהדים שחיים שלמים העבירו בשירים, באהבה – והשאירו מושב מיותם.
הפסקת האש, שמתוכננת להתחיל היום, לוקחת אותנו אולי למקום אחר. אל אתגרים חדשים. כי ברגע שהמרגמות ידממו, גם אם באופן זמני, נתפנה להסתכל אל עצמנו. ומה שנגלה זה חברה ישראלית שזקוקה לריפוי. לאיחוי. נגלה האשמות, מחלוקות. חשבון נפש. נגלה מאבק על ישראל הבאה.
היציעים, אומר לי בעלים של מועדון בליגת העל, הם מיקרו-קוסמוס של הרחוב המתלהם בחוץ.
אני שואל את אותו בעלים האם למועדוני הכדורגל, ששינו תפקיד אחרי 7 באוקטובר, יש תפקיד גם ביום שאחרי. האם יש מקום שיפעלו לחברה מפויסת יותר דרך היציעים.
"צר לי לאכזב", הוא משיב, "במועדונים שבהם האוהדים הם 'לקוחות' ולא שותפים לבעלות/שליטה/ניהול, אין מעמד מיוחד לבעלים, למעט היותם 'קופה רושמת' או 'שק חבטות', תלוי ביום.
"ההפך, מבחינת מרבית המיליטנטים, אותם אלו שמכתיבים את הטון ביציע, הבעלים הם אלטיסטים / בעלי ממון וכו', ודעתם לא רק שלא מעניינת, לעיתים פועלת הפוך".
זה לא בעלים שאי-אפשר להגיד שלא ניסה, שלא פעל לשנות. שלא קרא בשנה האחרונה לאוהדים להרגיע, להסיר מחיצות בין קבוצות העם השונות.
אני שואל אם התפכח. "7 באוקטובר גרם לי להתפכחות בלא מעט תחומים, אחד מהם הוא היציע", הוא משיב, "לראשונה בחיי עברתי לשבת ביציעי הכבוד השונים, כדי להימנע מלחוות מקרוב שיח לאומני מתלהם וללא שום ריסון".
עצוב לשמוע. כי לכדורגל שלנו יש את הכוח שלו. והוא מקום מפגש, מהאחרונים בין קפלניסטים, ביביסטים, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, שמוצאים אהבה משותפת.
ואולי, עד כמה שזה נשמע נאיבי, יש דברים שאסור לוותר להם. כמו שצועקים לא לגזענות והיא לא באמת נעלמת. מביחד ננצח, שעבד לנו טוב, לפחות בתחילת המלחמה, אפשר לעבור לביחד ננצח כחברה ישראלית. זו צריכה להיות הקריאה הבאה.
