"אחרי 471 ימים קשים מנשוא דודו האהובה שלנו חזרה לזרועותינו. אנחנו רוצים להודות מכל הלב לכל מי שתמך וליווה אותנו לאורך הדרך. תודה מיוחדת לעם ישראל על החיבוק החם, התמיכה הבלתי פוסקת והכוח שנתתם לנו ברגעים הקשים ביותר. תודה גם לנשיא טראמפ על מעורבותו ותמיכתו, שהיו משמעותיים מאוד עבורנו. דודו הגיבורה שלנו, ששרדה 471 ימים במרתפי חמאס, מתחילה היום את מסע השיקום שלה. אנחנו נמשיך לעמוד לצידן של כל המשפחות ולעשות כל שביכולתנו עד שכל האהובים שלהן ישובו הביתה".
2 צפייה בגלריה
חיבוק של אבא. המפגש הראשון של דורון שטיינברכר עם משפחתה, אמש בבית החולים | צילום: מעיין טואף, לע”מ
(צילום: מעיין טואף /לע"מ)
כך אמרו אמש בני משפחתה של דורון שטיינברכר (31) לאחר שזכו סוף-סוף להתאחד עם בתם, ששוחררה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים. אחרי שנה ושלושה חודשים של מאבק להשיב אותה הביתה, הם מתפנים כעת לעמוד לצידה בדרך הארוכה בחזרה לחיים.
אופיר כהן, החברה הכי טובה של דורון, סיפרה אתמול על הרגעים בהם ראו החברים את דורון עושה את דרכה לישראל. "הבאנו מקרן וסגרנו כל הקבוצה את החדר שלנו ברוחמה. הבאנו מלא אלכוהול, אנחנו בטירוף, אני מרגישה את כל קשת הרגשות. בוכה, צוחקת. תודה לאלוהים שהיא ברגע הזה, שהיא בידיים טובות סוף-סוף. אלוהים, היא בבית. אנחנו כל כך שמחים שהיא ואמילי יחד, שהן בסדר, איזה חלום ואיזה כיף לראות אותן אחרי כל כך הרבה זמן. היא עם שיער חום! הצלחנו לזהות אותה, היא בריאה על הרגליים. תודה לאל. אנחנו בבכי מטורף. אני כבר מחכה לחבק אותה, החברה הכי טובה שלי שבה אליי", אמרה בהתרגשות.
רונית איפרגן, חברת קיבוץ כפר עזה ממנו נחטפו דורון ואמילי דמארי, סיפרה גם היא: "שמחה גדולה שדורון ואמילי שבו ביחד. השמחה לא שלמה עד שגלי וזיו ברמן, וגם קית' סיגל, ישובו הביתה. לא יודעים מה הן יודעות. כולנו נרגשים משובן של אמילי ודורון הערב, וצריכים עתה לכבדן ולסייע להן בימים המורכבים הללו".
חודשים ארוכים לא הייתה למשפחה ודאות על חטיפתה של דורון. "היא הוגדרה כנעדרת שבוע, ואז הפכה ל'ככל הנראה חטופה'", סיפרה בעבר אחותה ימית, "לא היו סרטונים שלה בטלגרם מהחטיפה או לאחר מכן, וגם המשוחררות שחזרו לא ראו אותה. ביום ה-107 חמאס פירסם סרטון שלה, זה היה סימן החיים הראשון והאחרון שקיבלנו, ועם כמה שזה אבסורד, זה מה שנתן לנו אוויר. רואים בעיניים שלה כמה קשה לה, היא חיוורת, רזה. אני מודאגת. היא לא לוקחת את התרופה שהיא צריכה, אני לא יודעת אם פגעו בה מינית. לפעמים אני אומרת לעצמי הלוואי שחמאס יפרסם עוד סרטון, שתהיה לי הצצה לאיך היא נראית עכשיו. אני גם מפחדת שיעשו מבצע לחלץ אותה וייפצעו או ייהרגו חיילים, אבל במקביל אני חולמת לקבל טלפון: 'תגיעו לתל השומר, דורון חולצה בלילה'".
בשבוע שעבר סיפר רוני, אבא של דורון: "היא נראתה חיוורת מאוד. אני מנסה לחשוב מה עובר עליה ומה אני הייתי עושה בתוך מקום כזה איפה שהיא נמצאת בכלל. אי-אפשר לעכל את זה. תחשבו שהיא נמצאת במנהרה שלוש קומות מתחת לקרקע. ההיגיינה, השירותים, האוכל, התרופות. מי יכול להכיל דבר כזה? אנשים שחזרו משם סיפרו על הכל. בתור אבא לילדה עוברים לי סרטים בראש, כי אין גבול לדמיון הפרוע, שמביא אותך למקומות לא טובים. אנחנו מנסים להישאר שפויים. יש לי עוד ילדים ונכדים. דורון צריכה אותי על הרגליים כשהיא חוזרת. אני נמצא שני קילומטרים מדורון - ולא יכול לעשות כלום".
רוני וסימונה, אמא של דורון, ניסו בתקופה האחרונה - כשעוד לא ידעו האם העסקה באמת תצא לפועל והם יזכו לפגוש את דורון - לשמור על אופטימיות. "אני מכיר את דורון כחזקה וככזאת שמחברת בין כל החברים שלה. תמיד היא הייתה המרכז", אמר אז רוני, "המתח בימים הללו מטורף. בקושי ישנים, יש הרבה לחץ ושעות קשות. אלו ימים גורליים ואנחנו רוצים כבר מאוד שתשוב אלינו, ולחבק אותה ולסייע לה בתהליך הארוך שמצפה לה".
דורון היא אחות וטרינרית, והייתה מאוד מחוברת למרפאה של ד"ר איתי סבג שבה עבדה בניר עקיבא. מאז 7 באוקטובר סגר ד"ר סבג את המרפאה וחיכה לדורון שתחזור. משפחתה סיפרה שהיא דודה במשרה מלאה, והאחיינים שלה הם אהבותיה הגדולות. היא בילתה איתם בכל רגע פנוי, וכך היה גם בערב שמחת תורה, יום לפני שנחטפה - אז התכנסה משפחת שטיינברכר בביתה של ימית בכפר עזה.
דורון נוהגת לקום בשבת בבוקר מוקדם ולרוץ מסביב לקיבוץ, וגם אבא שלה מקפיד בכל שבת בבוקר לצאת לרכיבה. "בשישי אצלי, שניהם סיפרו שהם לא ילכו", סיפרה בעבר ימית, "לדורון לא היה כוח ואבא שלי אמר שהוא רוצה זמן איכות עם הנכדים. זה היה מוזר, לשניהם הכושר של שבת היה קודש הקודשים. ב-6:36 כבר קמנו לתופת וכתבתי לדורון, 'אחות הכל בסדר?' היא ענתה לי: 'סיוט, מנסה לחזור לישון, אכלו את הראש'. ב-10:38 היא לא ענתה לי יותר. ניסינו להתקשר אליה, התחלתי לעשות תהליכי פרידה ממנה עם עצמי, חשבתי שהיא נרצחה. לא הבנו שחוטפים אנשים לעזה. בראשון בערב הודיעו לנו שיש מהדור הצעיר נרצחים, ניצולים, ואין את דורון. לא מוצאים אותה. ואני ניסיתי להבין, איך בן אדם הולך לאיבוד?"
