"תודה לכם שהבאתם את אמילי הביתה", אמרה אתמול מנדי, אמה של אמילי דמארי, שזכתה לחבק סוף-סוף את בתה אחרי 471 ימים בשבי. הסיוט של אמילי דמארי ומשפחתה בא אתמול לסיומו, כשהצעירה בת ה-28 מיהרה לזרועות אמה, שהמתינה לה יחד עם אמותיהן של דורון שטיינברכר ורומי גונן בנקודת הקליטה הראשונית שהקים צה"ל במעבר רעים - ממש דקות אחרי הגעתה לשטח ישראל.
האמא והבת גם תועדו יחד חבוקות ומחויכות בצילום מתוך שיחת וידיאו נרגשת של אמילי עם חבריה. בתמונה נוספת היא נראית מניפה את ידה החבושה לאות ניצחון - עם שתי אצבעות חסרות, שאיבדה כתוצאה מירי המחבלים בידה במהלך החטיפה מביתה בכפר עזה.
בהודעה נרגשת שמסרה אמה לרשת BBC, היא אמרה: "אחרי 471 ימים, אמילי סוף-סוף בבית. אני רוצה להודות לכל מי שלעולם לא הפסיק להיאבק עבור אמילי בחוויה הנוראית הזאת, שלעולם לא הפסיק לומר את שמה. בישראל, בבריטניה, בארה"ב וברחבי העולם".
אבל לצד האושר הפרטי, לא שכחה מנדי את כל יתר המשפחות שממשיכות עדיין להיאבק על שחרור יקיריהן. "בעוד הסיוט של אמילי בעזה הסתיים, עבור משפחות רבות מדי ההמתנה הבלתי אפשרית נמשכת”, אמרה מנדי. “כל חטוף חייב להשתחרר, עד האחרון, וסיוע הומניטרי חייב לעבור לידי החטופים שעדיין מחכים לבוא הביתה", הדגישה.
"אנו מבקשים מהתקשורת לכבד את פרטיותה של אמילי ושל משפחתנו ברגעים אלו״, אמרה לסיום.
"מלא דמעות, מלא צחוקים"
גיא יעקובי, חבר קרוב של אמילי מכפר עזה, שיתף אמש בשמחה העצומה שחשים כל חבריה של אמילי. "התחושות הן מדהימות. תחושות שלא חשבנו שנרגיש. חיכינו לזה יותר מדי זמן. אנחנו מחכים למפגש הראשון איתה כמו אוויר לנשימה. ברגע שיקראו לנו, אנחנו הראשונים להתייצב. כמו שאני מכיר את אמילי, יהיו מלא דמעות וגם מלא צחוקים. כבר בתמונה הראשונה שלה ראינו שהיא מחייכת".
ההיכרות בין השניים, סיפר יעקובי, היא ארוכת שנים. "בכיתה ו' עברתי לכפר עזה. היינו שכנים ומאז אנחנו החברים הכי טובים, אין איך להסביר את זה. החוסר שלה כאן הוא מטורף. אמילי היא מרכז של כל כך הרבה אנשים. אנחנו אמנם עכשיו בחגיגות וזאת התחושה הכי טובה שיש בעולם, אבל זוכרים שיש עוד שלושה חטופים בשבי מכפר עזה, ועוד חטופים נוספים. אנחנו שמחים, אבל חוז
4 צפייה בגלריה
אמילי דמארי מוציאה את ראשה מהרכב שמוביל אותה לביה"ח שיבא ולוחצת ידיים לתומכים
( צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
רים לעבוד כדי להחזיר את כולם", הוסיף יעקובי.
יונתן שמריז מכפר עזה, אחיו של אלון, שנחטף לעזה ונהרג בשוגג על ידי כוח צה"ל, שיתף באושר שחש אחרי שובן של אמילי ודורון, בנות הקיבוץ, הביתה. "זה יום מאוד מרגש. בנות הקיבוץ שלנו שבות לחיק משפחותיהן אחרי שבי ממושך של שנה ושלושה חודשים". עם זאת, הוסיף שמריז כי, "אסור לנו לשכוח שקית' סיגל, וגלי וזיו ברמן עדיין בשבי. אני תקווה שהעסקה לא תיגמר עד שאחרון החטופים ישוב".
גם רונית איפרגן מכפר עזה סיפרה על השמחה הגדולה בקהילת הקיבוץ, המהולה בגעגוע ובדאגה למי שנשארו מאחור. " כולנו נרגשים משובן של אמילי ודורון, וצריכים כעת לכבדן ולסייע להן בימים המורכבים הללו. אבל השמחה לא שלמה עד שגלי וזיו וקית' יחזרו הביתה".
הילדים מתגעגעים לאמילי
תמונות החטופים תלויות בלובי המלון של המשפחות מכפר עזה, שנמצאות עדיין בקיבוץ שפיים. "היום נוריד סוף-סוף את התמונות של דורון ואמילי", אמרה חברת הקהילה. "כולנו מחייכים היום, אבל מחכים לעוד שלושה חטופים שלנו ומוטרדים מאוד ממצבם הרפואי".
אביחי ברודץ' מכפר עזה, שאשתו ושלושת ילדיו נחטפו ב-7 באוקטובר ושוחררו בעסקה הקודמת, אמר: "הילדים שלי מאוד שמחו שאמילי חוזרת, היה להם קשר מיוחד איתה, הם אוהבים אותה מאוד. נקווה עכשיו לראות את שאר החטופים בחיים, שבים למשפחות שלהם".
