שר המשפטים ושר החוץ ממשיכים לקדם את התוכנית שלהם לשינוי הוועדה לבחירת שופטים בהליך בזק. אתמול התקיים דיון ראשון על הצעתם בוועדת החוקה של הכנסת במטרה להטמיע את ההצעה בחוק קיים של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. בכך הם מבקשים להביא את הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בלבד בלי שיצטרכו לעבור הליך חקיקה ארוך ומפרך.
יוזמי הצעת הפשרה, תא"ל (במיל') דדי שמחי והשר לשעבר יזהר שי ששכלו את בניהם במלחמה, נכחו בדיון. כל אחד בתורו פתח את דבריו בסיפור אישי על בנו ועל סיפור הנפילה שלו בקרב. בהמשך הם פנו למשתתפים ודחקו בקואליציה ובאופוזיציה להגיע להסכמות, "אנחנו מאמינים שצריכים לשמור על עצמאות בית המשפט, צריך לשמור על מקצועיות וצריך לשמור על גיוון", אמר שמחי. השר לשעבר שי הוסיף ואמר "הבטחתם לנו דיון ענייני. שבו כאן בבית המכובד הזה ותחשבו על הדיבורים שמאפשרים לנו להתכנס כאן”. במהלך הדיון הוצגה התגובה הרשמית של מערכת המשפט למתווה אשר תואמה עם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואושרה על ידו. התגובה כללה התנגדות חריפה להצעה, ולפיה, "מדובר ביוזמה נוספת המאיימת על עצמאות מערכת המשפט בישראל. אמור מעתה: הוועדה הפוליטית לבחירת שופטי ישראל". יועמ"ש מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, אמר בדיון כי עיון ראשוני בהצעה עשוי ליצור רושם כי מדובר במתווה פוטנציאלי להידברות, "אולם כאשר יורדים לפרטיה, מתגלה תמונה אחרת. הלכה למעשה, מדובר ביוזמה נוספת המאיימת על עצמאות מערכת המשפט בישראל. המתווה החדש המוצג כשומר על האיזונים הנדרשים להבטחת עצמאותם ומקצועיותם של השופטים בישראל איננו באמת כזה".
1 צפייה בגלריה
("המתווה מאוזן", לוין וסער בדיון בוועדת החוקה אתמול | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לייזר הציג את הבעיות שעולות מהמתווה והדגיש כי הוא "יהפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי מובהק שיבטיח לאזרחי מדינת ישראל מערכת משפט מוטה פוליטית". מנגד, בדיון לוין התייחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים היום וטען כי "המצב בלתי תקין ולא דמוקרטי – אין גיוון". לדבריו, “הגורמים המקצועיים בוועדה נמצאים כמעט בכל עניין, באותה עמדה כמו הנציגות של האופוזיציה". לוין אף הדגיש כי הוא עוד בדעה שהצעתו המקורית מלפני שנתיים, לפיה "מי שזכה באמון העם יקבל כוח עודף אך לא מוחלט", היא הנכונה.
לייזר התייחס להצעה להוציא את נציגי לשכת עו"ד מהוועדה וטען שזה יפגע במערכת בכך שיגרע את הייצוג של מקצוע עריכת הדין. לטענתו, עורכי דין שייבחרו על ידי פוליטיקאים לא בהכרח ייתנו ייצוג למקצוע, ומה שיניע אותם הוא שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים. לוין טען כי "הלשכה חדלה מזמן להיות גוף ענייני. אני חושב שניתוק הקשר בין הלשכה לוועדה הוא הכרחי ונכון, ויוסיף לכבוד התהליך וטוהר המידות".
בנוגע לבית המשפט העליון, שר החוץ גדעון סער טען כי "לא הגיוני ששר המשפטים לא יכול להביא לבחירת נציג אחד מקרב 15 שופטי עליון שתואם את תפיסת עולמו המשפטית". לדבריו, "זה לא עניין של ייצוג אישי, אלא ציבור שמרגיש שהשקפת עולמו לא מיוצגת". לוין חיזק וטען כי בעליון "נמנעו ונחסמו גיוון דעות".
מנגד, עו"ד לייזר מתח ביקורת על ההצעה למנות שופטים לבית המשפט העליון תוך התעלמות מעמדת השופטים ומבלי לשקול שיקולים מקצועיים או לבחון את התאמתם של המועמדים. "שיטת זו תביא בהכרח לפגיעה בעצמאות השיפוטית, במקצועיות השופטים ובאמון הציבור במערכת המשפט", אמר. הוא הדגיש שהפוליטיזציה של הליך הבחירה תשפיע על כלל המערכת, ולא רק על בית המשפט העליון. "שופטים שירצו להתקדם ידעו שהדרך למינוי ולקידום טעונה השתייכות למחנה פוליטי. שופטים בבתי המשפט המחוזיים המבקשים להתקדם לשיפוט בבית המשפט העליון ידעו שהשיקול המכריע בקידומם הוא הפוליטי, ולכן יחששו לפסוק נגד רשויות השלטון”.
השר סער חשף כי המגעים עם לוין בנוגע לחקיקה בהסכמה, החלו עוד כשהוא היה באופוזיציה, "קיימנו ארבעה מפגשים בחודש ספטמבר 2023, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, על דעת ראש הממשלה, כדי להגיע להסכמה". סער טען כי המתווה מאוזן ושאינו דומה להצעות מלפני שנתיים. עוד הוסיף ותקף את השופטים שמתנגדים להצעה, "מי שמתאר כל הצעה כסכנה לדמוקרטיה – נטורי קרתא של מערכת המשפט. אין בוועדה חברים ששיקוליהם טהורים וכאלה ששיקוליהם מושחתים. אומרים פוליטיזציה, אבל זה לא נכון".
חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי אם מדובר בהצעה של השרים לוין וסער, מן הראוי שהצעת החוק תוגש כהצעת חוק ממשלתית שתעבור את כל שלבי החקיקה, ולא כהצעת חוק מטעם ועדת חוקה, שנידונה בהכנה לקריאות שנייה ושלישית. ח"כ גלעד קריב אמר כי "אין קשר בין הנוסח הזה לנוסח הקודם של הצעת החוק. אנחנו מבחינתנו ממש לא מוכנים לקבל שיש פה דיון בתיקונים בהצעה שהוועדה בעצם סיימה את הדיון עליה".
