סוגיית גיוס החרדים ממשיכה להיות עקב אכילס של הממשלה. ועדת החוץ והביטחון עברה למתכונת של עבודה מאומצת של שני דיונים בשבוע אך ללא הסכמות בין שר הביטחון כ"ץ לחרדים ליו"ר הוועדה אדלשטיין - לא נראה פתרון באופק.
הדיון אתמול בוועדת החוץ והביטחון התלהט כאשר לוחם המילואים יונתן שלו התפרץ בזעם על דבריו של חבר הקואליציה מש"ס ינון אזולאי. "איבדתי עשרות לוחמים ואתם מדברים על קירוב לבבות?" הוא קרא לעבר הח"כים, "אני לחמתי שנה, על מה אתם נלחמים פה?". בתגובה הוא הוצא מהדיון על ידי יו"ר הוועדה אדלשטיין. שלו, לוחם ביחידת מגלן וממקימי תנועת "כתף אל כתף" שקוראת לגיוס שוויוני, הגיע להשתתף בדיון אחרי שלפני כחצי שנה השתחרר משירות הקבע - ומיד נקלט במערך המילואים של יחידתו. "הגעתי במטרה לשבת ולהקשיב, אבל אז הבנתי ששר הביטחון לא בקיא בפרטים של חוק הגיוס ולא מבין מה הצרכים האמיתיים של צה"ל", אמר. "ואז הצטרף ינון אזולאי, ודיבר על קירוב לבבות, ועל זה שעצם העובדה שהוא וח"כ מרגי יושבים בוועדה – מראה שיש להם נכונות להגיע לפשרה. כשקמתי ופניתי אליו הוציאו אותי מהוועדה".
אתמול בוועדת החוץ והביטחון כ"ץ המשיך להציג את המתווה שלו לגיוס חרדים, שמדבר על 50 אחוז גיוס על פני שבע שנים. באופוזיציה תקפו את חוק ההשתמטות המוצע וטענו כי אינו עונה לצורכי צה"ל. "מה שהצגת פה הוא לא חוק גיוס. מה שהצגת פה זה הונאה", הטיח בכ"ץ יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. ח"כ אפרת רייטן שאלה את כ"ץ אם הוא קיבל את תמיכת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לחוק הגיוס שהוא מקדם. כ"ץ אמר בדיון כי "הגיעה הודעה של היועצת המשפטית לממשלה ליועצת המשפטית של משרד הביטחון, שהיא אוסרת עליה לעסוק איתי בחוק הזה".
יו"ר הוועדה אדלשטיין מכנס את הוועדה במתכונת מוגברת של פעמיים בשבוע אך עומד על דעתו שחוק הגיוס החדש יוביל למספר מתגייסים גבוה מזה שמציע שר הביטחון. בליכוד העבירו בעבר מסרים לפיהם ניתן להחליף את אדלשטיין בראשות הוועדה אם לא יתיישר עם צורכי הקואליציה, אולם מאחורי הקלעים נראה שהנושא מורכב וגם בליכוד הדעות חלוקות משום שאדלשטיין מקבל גיבוי מחלקים גדולים בליכוד שמבקשים חוק אפקטיבי שיעשה מהפכה בגיוס חרדים ולא יסתפק בפלסטר למראית עין.
יעדי הגיוס, גם אם יהיו גבוהים, עוד יכולים להיבלע אצל החרדים, אך האתגר המשמעותי של כ"ץ יהיה לגרום לסיעות החרדיות להצביע בעד חוק שיכלול סנקציות על הישיבות. החזקת מוסדות הלימוד החרדיים היא המטרה העיקרית וכמעט הבלעדית מצד הציבור החרדי השולח את נציגיו לכנסת, ופגיעה מפורשת בתקציבים לא תוכל לעבור בהסכמתם.
החרדים מבינים כי יצטרכו להתפשר וינסו להסכים על סנקציות שלא יביאו לשינוי משמעותי, עיכוב יציאה מהארץ לחייבי גיוס או פגיעה כלכלית רכה יותר - יעברו בשתיקה תמורת העברת החוק שיפטור עוד רבים, אך פגיעה ביכולת הישיבות להתקיים מכספי המדינה וסנקציות רוחביות על מוסדות לימוד עשויות להיות קו אדום שיביא את החרדים להתנגד לו.
באשר למכסות - החרדים כן ינסו להרחיב את ההגדרה של מי שנכנס ליעדי הגיוס, בין היתר מתגייסי שלב ב', המתגייסים אחרי גיל 26 לטירונות קצרה ושירות מילואים, ועל אף שהשר כ"ץ אמר שלא ייכללו במכסות מתנדבים בזק"א ואיחוד הצלה - כן ינסו בסיעות החרדיות להכיר בהתנדבות זו כשירות לאומי כדי לצמצם אפשרות של אי-עמידה ביעדים ופגיעה בישיבות. כמו כן יבקשו כי צווי גיוס שכבר יצאו ונשלחו לצעירים חרדים יישקלו מחדש בהתאם לחוק שיחקק.
