לקראת אמצע ספטמבר האחרון פורסם בעמודים אלה כי אסתר שמיר הוסיפה בית חדש, ברוח התקופה, ל"אמצע ספטמבר", השיר שהיא כתבה והלחינה לגלי עטרי ב-1986. "הָעוֹלָם נֶעְצַר בְּשִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר", כתבה שמיר, "מָה שֶׁנִּשְׁבַּר, לֹא יִבָּנֶה בִּלְעֲדֵיכֶם/ רוּחוֹת קָשׁוֹת שָׁבְרוּ אֶת לִבֵּנוּ/ כָּל הַזְּמַן אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָכֶם". בשבוע שעבר, ממש ערב עסקת החטופים, יצאו השורות האלה לרדיו ולפלטפורמות השונות במסגרת שיר חדש של שמיר, "עוד נשימה אחת", שאותו הלחינו עבורה שמוליק ורועי נויפלד.
"בתחילת ספטמבר פנה אליי יעקב גלעד וביקש שאכתוב שיר למשפחות החטופים", מספרת שמיר. "לדעתו, הייתה לי יכולת להביא נימה אופטימית בתוך המצב הקשה. אני הרגשתי ששיר כזה צריך להיות קרוב ברוחו ל'אמצע ספטמבר'. כך נכתבו הבתים. הזעקה שבפזמונים נכתבה בהשראת ההורים שזעקו עם מגפונים מול הגדר בעזה, והקריאה של רייצ'ל, אמו של הירש גולדברג-פולין ז"ל, בכינוס האספה הדמוקרטית בארצות-הברית. היא פנתה אל הירש מהבמה וזעקה, 'תחזיק מעמד'. זה גמר אותי. בעקבות זאת כתבתי בפזמון, 'תַּחֲזִיק מַעֲמָד, אָהוּב שֶׁלִּי'".
וכל זה יצא בדיוק ערב עסקת החטופים.
"העיתוי הוא פלאי. מצידי, השיר היה צריך לצאת מזמן. אבל אני תמיד אומרת שלשיר יש גורל משלו. השבוע גם היה לי יום הולדת 70, אז זו המתנה שאני נותנת לכם ליום הולדתי".
מה את יודעת בגיל 70 על המוזיקה הישראלית שאולי לא ידעת בתחילת הדרך?
"המוזיקה היום שונה לגמרי מזו שהייתה בשנות ה-90-80-70. זה עולם אחר לגמרי מבחינתי. אני שומעת זמרים שהקולות שלהם אלוהיים, ויש עיבודים מרחיקי לכת. מבחינה רגשית אני יותר מתחברת לצנוע, האינטימי והבלתי אמצעי, אבל יש גאוניות בשטח והרבה אמצעים טכנולוגיים שלא היו פעם. מבחינת המילים אני עדיין מתחברת לאלה ששרים שירים עם משמעות"
