ב-1982 זכתה מריל סטריפ באוסקר השני שלה על תפקידה האיקוני כניצולת שואה ב"בחירתה של סופי", ורבים סברו שהפרס ניתן לה בעיקר בזכות המבטא הפולני שהיא אימצה לעצמה ושנשמע אותנטי לחלוטין, באוזניים אמריקאיות לפחות. עכשיו יש עוד שחקן מוערך שזומם על אוסקר שני בזכות מבטא זר (הפעם הונגרי): זהו אדריאן ברודי, שמשחק בסרט "הברוטליסט" ניצול שואה מהונגריה המנסה את מזלו באמריקה. הסרט זכה בגלובוס הזהב, גם ברודי עצמו קיבל פסלון, וההקרנות בארץ יתחילו בחודש הבא.
בינתיים נקלע הסרט לשערורייה קטנה סביב הקשר המעניין בין קולנוע לטכנולוגיה. היא נולדה בעקבות ראיון שנתן עורך הסרט, דייוויד יאנסקו, ובו הוא הודה שנעשה שימוש בתוכנת אינטליגנציה מלאכותית במטרה לשפר את המבטא ההונגרי שסיגלו לעצמם שני השחקנים הראשיים – ברודי האמריקאי ופליסטי ג'ונס הבריטית. ברודי אמר בראיונות שהוא נעזר בשורשיו ההונגריים כדי לסגל לעצמו את המבטא, אבל מתברר שבחדר העריכה, אחרי שהצילומים הסתיימו, היוצרים דאגו לשפר את מבטאו באמצעים טכנולוגיים.
במרחבי הרשת פרצה אש. קודם כל, נגרם נזק לסרט עצמו. מתברר שיוצרי "הברוטליסט" השתמשו ב-AI גם כדי לבנות במחשב סטים תקופתיים שנראים אותנטיים. "אז הסרט הזה השתמש ב-AI כדי לזייף מבטאים וסטים?" תהתה צייצנית אחת. אחרת הוסיפה, "הם השתמשו בכלים האלה כדי לא לשלם לאנשי מקצוע ולאמני אפקטים. השלב הבא הוא שהם פוטרים שחקנים מלשחק".
מעבר לשערורייה, יש כאן סיפור טכנולוגי-תרבותי מרתק. זה לא סוד שרוב מה שאנחנו רואים בסרטי אקשן, הרפתקאות ואפוסים הוא תוצר של עבודת מחשב. כל סרט, אפילו הזול ביותר, גם עובר תיקוני צבע וסאונד. האם שיפור מבטא של שחקן הוא אכן "זיוף" או שמדובר בכלי לגיטימי? האם האקדמיה שמחלקת את פרסי האוסקר צריכה למנוע מברודי התמודדות על הפרס עקב הסתמכות על אמצעים מלאכותיים, כפי שהציעו גולשים קיצוניים? והאם משהו ממלאכת המשחק של כל שחקן נשחק ברגע שהוא נסמך על תוכנות שישפרו את משחקו?
שאלות אלה עתידות לרדוף כל חובב קולנוע בעונת הפרסים הקרובה ובעתיד בכלל
