קצת יותר מחודש אחרי שבתה דניאלה נחטפה ממוצב נחל עוז, קראה אורלי גלבוע על הבמה בעצרת לשחרור החטופים והחטופות: "די לאמפתיה. אני רוצה מעשים, ועכשיו. אין כמו אהבה של אמא. אני רוצה אותה עכשיו".
אתמול, אחרי 477 ימים של מאבק בלתי פוסק, זכו אורלי ורן גלבוע להתאחד עם בתם, שחזרה במסגרת הפעימה השנייה של העסקה. אחד המשפטים הראשונים שאמרה דניאלה לאמה היה:
"אמא, את לביאה". והאב רן הוסיף מבעד לחיבוק ההדוק: "כל העולם היא הלכה בשבילך, הכל".
זמן קצר לפני כן, במפגש בנקודת הקליטה ברעים, הוריד האב מצווארו שרשרת שהכינה אחת מחברותיה, ועליה דסקית עם צילום של בתו. הוא ענד אותה לצווארה של דניאלה הנרגשת.
דקות קודם לכן, פורסם תיעוד מרגש של הוריה של דניאלה, ועימם הוריהן של התצפיתניות הנוספות ששוחררו, צופים ברגע שחרור בנותיהן. גורמים צבאיים עידכנו אחרי שחצו את הגבול לשטח ישראל כי הארבע עברו בדיקה על ידי צוותים של חיל הרפואה עוד ברצועת עזה, כשהועברו מידי הצלב האדום לכוחות צה"ל. לפי הגורמים, מצבן הרפואי היה תקין, ללא ממצאים שדרשו התערבות טיפולית בשטח.
בזמן נסיעתן ברכבי הצלב האדום המשיכו לקבל עדכונים וצילומים כל העת, והורי התצפיתניות צפו בבנותיהן חוברות לכוח צה"ל ברצועת עזה. בנקודה החבירה הקצינות הראשונות שפגשו אותן, אמרו לשבות שההורים שלהן צופים בהן בלייב - הן הביטו דרך המצלמה לעבר משפחותיהן - וחייכו אליהן בהתרגשות.
נועם גלבוע, אחותה של דניאלה, אמרה כי התיעוד של אחותה מועברת לידי הצלב האדום "הציף את כל הרגשות שלי". לדבריה, "דמיינתי אותה פצועה. לא ככה. אבל יש בה משהו שונה בעיניים. אני אוטוטו יוצאת לפגוש את אחותי בבית החולים".
"לא עיכלתי. כולם שמחים, ואני, עד שלא ראיתי אותה - לא הסכמתי להיות שמחה", הוסיפה. "אני מדמיינת אותה סבבה, שהיא מרגיעה את כולם והיא אומרת לכולם 'תירגעו' - ואומרת 'איפה הייתם עד עכשיו'. אתמול ההורים שלי הלכו לקניון, קנו לה את הדברים שהיא הכי אוהבת. היה לי כל כך קשה לא לראות אותה, לא לדבר איתה".
החגיגות בבית משפחת גלבוע החלו כבר בשישי בערב, שעות אחדות לאחר פרסום רשימת השבות וההבנה כי דניאלה נמצאת בהן. בני המשפחה תועדו בקבלת שבת חגיגית במיוחד, כשהם שרים ומוחאים כפיים.
האחות הוסיפה: "תמיד כשהיא הייתה חוזרת מהצבא היינו רבות, ואפילו לזה אני מתגעגעת. לאכול איתה, להכין איתה אוכל. אפילו סתם - אני לבד בחדר בטלפון והיא נכנסת בבום ואומרת, 'יאללה בואי, עכשיו שרים', 'בואי נלך לקניון', 'בואי לבית קפה'".
לפני כחודשיים טען חמאס כי אחת החטופות נהרגה כתוצאה מפעילות צה"ל - ופירסם תמונה שבכלי התקשורת בישראל בחרו לא להפיץ. בתמונה נראית חטופה לכאורה עטופה כמו גופה - וניתן היה לראות שם קעקוע זהה לזה שיש לדניאלה גלבוע.
"כשהתחילו השמועות שאולי היא לא בחיים, התפרקתי", התייחסה לכך אתמול נועם. "הראו לנו את הקעקוע שלה, ורק המשפחה יודעת שזה הקעקוע שלה - וחשבתי שזהו. אבל עכשיו כשראיתי את התמונה, התפרקתי. כל החששות נעלמו, האמנתי שזה הסוף והיא חזרה לחיים. מעולם לא איבדנו תקווה. אני מחכה למצוא על מה לריב איתה בבית החולים, ואז הכל יחזור לשגרה".
אחרי האיחוד המרגש ברעים, עלו בני המשפחה על המסוק שהוביל אותם לבית החולים בילינסון בפתח-תקווה. עם הנחיתה מהמסוק, דניאלה סימנה מחויכת עם ידיה "לייק". לאחר מכן נפגשה עם אחיה. בבית החולים פגשה דניאלה גם את בן זוגה בשנים האחרונות, רועי דדון.
ד״ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, מסרה הצהרה מבית החולים. "אנו פוגשים היום את לירי, דניאלה, נעמה וקרינה אחרי 477 ימים בשבי. זוהי מציאות בלתי נתפסת. זה אירוע מורכב רגשית ורפואית, לשבות, למשפחותיהן, למשפחות כלל החטופים ולעם ישראל כולו".
הרמטכ״ל רב-אלוף הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר, ראש המוסד דדי ברנע וראש מיפקדת השבויים והנעדרים אלוף (במיל׳) ניצן אלון הגיעו לחמ"ל השבויים והנעדרים בזמן השבת החטופות לישראל. ״היום החזרנו את החיילות דניאלה, קרינה, נעמה ולירי למשפחות שלהן. השבתן היא חלק בלתי נפרד מהניצחון שלנו במלחמה. אנחנו מחויבים להחזיר את כל החטופים, האזרחים והחיילים", מסר הרמטכ"ל.
