בסרטון הוולקאם של גיא מלמד למכבי חיפה שפורסם לקהל הרחב צולם החלוץ חוצה כביש, כלומר נודד לקבוצה השנייה שמעבר למדרכה. ברקע השיר "Here comes the sun".
לא רק חצה מאדום לירוק, לא רק דילג בין היריבות העירוניות, לא רק עשה את זה בלב ליבה של העונה, גם קינח בעקיצונת. דיגדוגון כזה ברצועת הגאווה של אוהדי הפועל.
אחחח, לא רק שבעולם של פעם דברים כאלה לא היו עוברים חלק – עד היום לאהוד בן טובים תקוע הריח של הצמיגים השרופים ברחוב האצ"ל כשרצה לעבור מבני יהודה לבית"ר – גם היום אתה לא יכול שלא לעצור ולשאול על האבולוציה של הכדורגל שלנו, ועל הערכים שמנהלים אותו.
כי מצד אחד, הצד של מלמד, הוא בשלהי הקריירה, וזכותו למצות את השנים שנותרו לו; וזכותו להרוויח כמה שיותר אם נפתח פתח; וזכותו להגשים, שהגולים שלו יהיו בעלי משמעות למאבק על אליפות, ולא סתם.
הרבה זכויות שפעם לא היו נספרות. כי היו קבוצה, סמל, אוהדים. היו דברים גדולים ממך. עד כדי הסבר הגיוני לשלם לך גרושים, ולנעול לך את הקריירה על בריח במועדון שכונתי עד קץ הסחוס בברכיים. אבל היום אנחנו בעידן האינדיבידואליזם. שום דבר לא יותר גדול מהאושר שלך. למעט, כמובן, הכסף שמוצע עבורך.
ועדיין זה מהלך ציני. צורם. בעיקר כי אנחנו באמצע עונה שבה מלמד מגדיר את הפועל חיפה. הפועל "מלמד" חיפה עד השבוע. מעטות הקבוצות שנשענו ככה על שחקן. כ-60 אחוז משערי חיפה כבש, ועדיין, מבחינת עניין וגאווה, היה שווה למועדון יותר מ-17 גולים.
במכבי חיפה, לעומת זאת, הוא יהיה במעמד אחר. יחד איתו הקבוצה תחזיק את שלושת הכובשים המובילים בליגה. זה אומר שהקבוצה תעבוד בשבילו כמו שתעבוד בשביל דין דוד ודיא סבע.
מה אמורים להרגיש עם זה אוהדי הפועל חיפה, שגזלו מהם את כבשת הרש, את הסיבה העיקרית לבוא למשחקים, תוך כדי שהם ביציע מביטים משתוממים על המתרחש? למישהו אכפת מהם? כי זכויות ההגשמה של מלמד באות לפניהם. והזכויות הכלכליות של הבעלים, ברור. אבל מה איתם?
בערכי הכדורגל של היום, מסתבר, אם אתה לא אוהד של קבוצה גדולה, ויש לך כוח כקולקטיב, כוח של מנויים, כוח של הפעלת לחצים - לאהדה שלך, לתחושות שלך יש פחות מקום.
צר לי עליכם, אוהדי הפועל חיפה. על כך שלא נספרתם. אבל זה העידן. יש דברים חשובים מכם. ועכשיו ביחד: "Here comes the sun".
