הזימון לוועדה לבחירת שופטים שצפויה לבחור נשיא לבית המשפט העליון לא יצא כנהוג מקום המדינה מלשכת שר המשפטים, אלא מהנהלת בתי המשפט. הכינוס של הוועדה לא יתרחש היום בלשכת השר, יריב לוין, כמיטב המסורת, אלא בלשכת מנהל בתי המשפט. למרות הכל, אם לוין ירצה או לא ירצה, היום ייבחר נשיא חדש לבית המשפט העליון. אבל אם הנשיא החדש ירצה או לא ירצה, הוא יצטרך להתמודד עם מצב חסר תקדים של שר שעושה הכל כדי להכשילו בתפקידו ולהיאבק בו כבר מיומו הראשון בתפקיד.
כך, לראשונה מאז קום המדינה תתכנס היום בשעה 14:30 הוועדה לבחירת שופטים לבחור נשיא לבית המשפט העליון תוך מחאה חריפה וללא השתתפות יו"ר הוועדה, שר המשפטים יריב לוין. השופט הוותיק ביותר בעליון, יצחק עמית, ייבחר בהוראת שלושה צווי בג"ץ, שכפו על השר לוין לכנס את הוועדה. לצידו, ייבחר גם נועם סולברג כמשנה לנשיא העליון.
עמית ייבחר כאשר שני נציגי הקואליציה הנוספים בוועדה - נציגת הממשלה אורית סטרוק (הציונות הדתית), ונציג הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) - ייעדרו. כלומר, חצי מהכנסת מתנגדת למינויו של עמית כנשיא בית המשפט העליון.
במקביל, יקבל עמית את תמיכת שני שופטי העליון - נועם סולברג ודפנה ברק-ארז; שני נציגי לשכת עורכי הדין - מוחמד נעמנה ויונית קלמנוביץ; וחברת הכנסת מהאופוזיציה קארין אלהרר (יש עתיד).
לוין, כאמור, סבור שצווי בג"ץ כפו עליו לכנס את הוועדה לבחירת נשיא, במקום לדון על מתווה פשרה שהציע לעליון, שכולל גם בחירת שלושה שופטים, שחסרים כיום בבית המשפט העליון. לדעת השר, צווי בג"ץ שכפו עליו בחירת נשיא אינם חוקיים והם הסגת גבול של בג"ץ אל מול הממשלה והכנסת.
דחיות והטחת האשמות
אם לא די בכך, בחירת עמית תתקיים תחת אזהרה של לוין להמשיך ולחקור עבירות משמעתיות נגדו באמצעות מנגנון בדיקה שיקים השר. זאת לאור סירובם של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ושל ראש אגף החקירות במשטרה, בועז בלט, להפעיל את המשטרה לחקור.
החקירה המשמעתית של לוין תסתמך על כ-15 פרסומים עיתונאיים, בכלל זה תחקיר "ידיעות אחרונות", המטילים לכאורה, לדעת השר, דופי בהתנהלותו של עמית, על ניגודי עניינים שבהם היה מצוי בכהונתו כשופט, ולכן מצביעים על אי-התאמתו לתפקיד.
אלו יהוו את שיאו (בינתיים) של "מסע הכפשה" לטענת עמית. מסע זה מתנהל נגדו זה כחודש בהנהגת הקואליציה הימנית בוועדה, תחת הכינוי "הסתייגויות", שהוגשו מטעם אזרחים ועמותות ימין. לכך נוספו בשבוע האחרון פרסומים של ערוצים 12, 11 ו-14.
בג"ץ קבע בשישי בבוקר כי הוועדה לבחירת שופטים תתכנס היום, אחרי ששר המשפטים יריב לוין ניסה להוביל לדחייה נוספת בלוח הזמנים לבחירת נשיא בית המשפט העליון. קודם לכן, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה ללוין כי עליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כפי שקבע בית המשפט העליון - והאשימה אותו בכך שהוא מנסה למנוע זאת. שר המשפטים, מצידו, ענה ליועמ"שית בתגובה חריפה משלו - יומיים לפני הדיון הצפוי בוועדה לבחירת שופטים, ככל שאכן יתקיים.
בהרב-מיארה הדגישה בפני לוין את החלטת בית המשפט העליון, שדחה ברגע האחרון את כינוס הוועדה בעקבות הפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" על כך שעמית הופיע בשם אחר בהליך משפטי מבלי לדווח על כך. בג"ץ קבע אז כי יש מקום לתת ללוין אפשרות להעלות בפני הוועדה חומר "שלא עלה בפניה עד כה", ולכן עליו לכנס את הוועדה תוך עשרה ימים - ועד ל-26 בינואר. באותו דיון, נזכיר, פסק בג"ץ בניגוד לעמדת היועמ"שית שאמרה כי אין לדחות את כינוס הוועדה.
לפני כן, היועמ"שית תקפה את לוין במכתב: "עד כה לא פעלת בהתאם להחלטת בית המשפט, שהבהיר כי הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות בעניינו של ממלא-מקום הנשיא הוא הוועדה לבחירת שופטים. במקום לכנס את הוועדה, פעלת בכמה נתיבים מקבילים וסותרים".
לדברי בהרב-מיארה, לוין ביקש מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים להתייחס להסתייגויות, ועל בסיס זה פנה לבית המשפט לדחיית מועד דיון הוועדה. "מיד לאחר מכן הודעת כי בכוונתך להגיש קובלנה וכי מינית עורך דין פרטי לשם כך", ציינה במכתב. "במקביל פנית למ"מ הנשיא וביקשת את התייחסותו לטענות שפירטת ומענים שהתקבלו. נקיטת הפעולות בנתיבים השונים והסותרים, במקום להביא את הדברים בפני הוועדה, מעלה חשש כבד כי המטרה היא להימנע מקיום החלטותיו של בית המשפט העליון".
שר המשפטים, מצידו, השיב ליועמ"שית כי מכתבה הוא "אות קלון" למוסד שבראשו היא עומדת. לדבריו, "אין שפל אליו לא תורידי את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ואין גבול לחרפת האכיפה הבררנית שהפכה לסמלו של מוסד זה תחת כהונתך. הכול כשר - התערובת בוטה בחוסר סמכות בעבודתה המקצועית של היועצת המשפטית של משרד המשפטים והוועדה לבחירת שופטים, עצירת כל הליך בדיקה אצל כל גורם מוסמך, ועתה ניסיון להלך אימים עליי ולכבול את ידיי מלהביא לבירור האמת".
לוין טען כי הפרסומים על אודות עמית הציגו "ממצאים חמורים ומגובים במסמכים ובעדויות" נגד מ"מ נשיא העליון, ש"מחייבים לכל הפחות בדיקה מעמיקה". לטענתו, "על הרבה פחות מזה אזרחים רבים ממתינים שנים להכרעה באשר להליכי חקירה ובדיקה בעניינם. אבל אצלך - אם אתה שופט עליון, זה אחרת. לא רואים, לא שומעים ולא בודקים. משתיקים וסוגרים".
המועמד לנשיא העליון כתב לשר המשפטים כי "גם ללא אותו 'צבר פרסומים', אתה נמנע ממינוי נשיא לבית המשפט העליון זה כשנה ורבע, באופן חסר תקדים במדינת ישראל. זהו עוד ניסיון להימנע ממינויי כנשיא של קבע לבית המשפט העליון, רק מפני שלא הסכמתי לדון ב'דיל' שהצעת לי – הסכמה למינוי שלי תמורת מינוי מועמדים מטעמך לבית המשפט העליון".
כהונה רוויית מתחים
השר לוין אינו מתכוון להכיר בנשיאותו של עמית. לכן עד סוף כהונתו הוא ימשיך שלא לשתף עימו פעולה בתחום ניהול בתי המשפט. פירוש הדבר שמערכת המשפט הדורשת החלטות מינהליות משותפות לשר ולנשיא, לא תתקבלנה . בכללן - בחירת שופטים, הוספת תקציבים, בחירת נשיאים והקמת ועדות איתור, בינוי בתי משפט ותכנון המערכת לשנים הבאות. כמו כן, מתכוון השר שלא למנות שופטים הנדרשים לבית המשפט העליון. עד סוף הקדנציה של לוין יכהנו רק 10 שופטים בעליון במקום 15.
כל ניסיונות שר המשפטים להביא להסכמות על "דיל" כוללני על בחירת שופטים לעליון, שופטים מחוזיים לירושלים ורכיבים נוספים עלו בתוהו. הבעיה העיקרית היא סירובו של בית המשפט העליון להסכים לבחירת מועמדו השמרני של השר לעליון, ד"ר אביעד בקשי.
במקביל, וגם כפעולת תגמול בשל סירובו של העליון לשתף פעולה, תמשיך השבוע ועדת החוקה של הכנסת את חקיקת "מתווה השרים יריב לוין וגדעון סער" לשינוי דרכי בחירת השופטים בישראל. המתווה שיעביר את כובד המשקל של הבחירה ממערכת המשפט, לפוליטיקאים, נתפס במערכת המשפט כאיום על עצמאותם ושיקול דעתם. לעומת זאת, לוין טוען כי שלילת סמכותו כנבחר ציבור להשפיע על הרכב העליון מאלצץ אותו לשנות את דרכי בחירת שופטיו.
לטענת השופט עמית החקירה המשמעתית שתיפתח נגדו היא שיאה של "מסע הכפשה" שמתנהל נגדו מזה כחודש בהנהגת הקואליציה בוועדה, תחת הכינוי "הסתייגויות"
