הִיא הָיְתָה שָׁם מִיַּלְדוּת.
תָּמִיד קָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁמוֹת מַפְחִידִים:
סִיסְטוֹלִית, פוּנְקְצְיוֹנָלִית.
הָרוֹפְאִים הִזְהִירוּ שֶׁלֹּא אַאֲרִיךְ לִחְיוֹת,
אֲבָל בַּצָּבָא נִצַּלְתִּי בִּזְכוּתָהּ מֵהַחֲזִית
שֶׁהִתְרַחֲבָה בִּלְבָנוֹן.
אֵיכְשֶׁהוּ שָׂרַדְתִּי דֶּרֶךְ כָּל הָעֲשׂוֹרִים
וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּאת, אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת עֲמִידוּת לִבִּי.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת פְּעִימוֹתָיו כְּשֶׁבָּדְקוּ
בְּאֶקָ"גֶ, עַל מָסַכִּים, בְּהַגְבָּרוֹת.
הַיּוֹם, כְּשֶׁהִנַּחְתְּ עָלָיו לְרֶגַע אֶת רֹאשֵׁךְ,
הוּא חָרַץ לָשׁוֹן לְרוֹאֵי שְׁחֹרוֹת.
