עשיתם ספורט, נפצעתם, הלכתם לאורתופד, והוא הפנה אתכם לפיזיותרפיה, ובמקרים מסובכים גם להדמיית CT. אתם מתקשרים למרכז זימון התורים של קופת החולים שלכם – ונכנסים להלם. "התור הבא לפיזיותרפיה בעיר שלך הוא בעוד שבעה חודשים. אבל יש לי בשורה טובה: ל-CT יש תור ממש מהר, רק עוד שלושה חודשים", אומר לכם נציג השירות. "אבל כואב לי עכשיו", אתם עונים חלושות.
ברוכים הבאים למערכת הבריאות הציבורית של ישראל. התורים לרופאים מומחים בקופות החולים הפכו לבעיה של ממש. בדיקת "ידיעות אחרונות" שבוצעה לאחרונה גילתה כי מדובר לעיתים בזמני המתנה של חודשים רבים בדרך לתור המיוחל. אבל לא פעם יש פטנט פשוט לעקוף את זה: נסיעה לאזור אחר, ורופא יבדוק אתכם כבר מחר.
אז מי צריך לנסוע, אנשי הפריפריה לעבר המרכז או דווקא להפך? מהבדיקה עולה כי התשובה לא חד-משמעית. במרכז הארץ חיים מיליוני אנשים בצפיפות גבוהה, אבל יש שם יותר רופאים. כשמדובר בתחומי התמחות לא נפוצים, סביר יותר שאנשי הפריפריה הם שיצטרכו לנסוע. כך, למשל, התור הפנוי הקרוב למומחה בפסיכיאטריה של הילד בבית-שמש ובאשקלון נמצא בעתיד הרחוק, יותר משנה – לעומת שבועיים בחיפה. לעומת זאת, בחלק מהענפים דווקא באזור המרכז התורים באורך בלתי נסבל, אך אם תרחיבו את החיפוש לפריפריה – תמצאו תורים כבר להיום או למחר.
אז כמה זמן תצטרכו להמתין? למצוא תור לראומטולוג בראשון-לציון זו משימה כמעט בלתי אפשרית – כשמונה חודשי המתנה. ברמת-גן זה ייקח חצי שנה, בירושלים "רק" חודשיים. כדי להשיג תור לרופא אף-אוזן-גרון במרכז הארץ תיאלצו להמתין בין שבוע לשבועיים, במקרה הטוב. לעומת זאת, אם תיסעו מעט צפונה תמצאו תור כבר היום, או מחר. מחפשים מומחה לאלרגיה בנתניה? חכו ארבעה חודשים. אבל בתל-אביב, ירושלים ובאר-שבע תוכלו למצוא תור כבר השבוע. אם חיפשתם תור לשיננית, במרכז הארץ תמתינו לפחות חצי שנה. נסעתם לקריות? יש תור פנוי כבר מחר. בתחום הפיזיותרפיה יש פערים של חודשים. באזור המרכז ההמתנה עלולה להיות ארוכה מחצי שנה. בשפרעם התור עוד שלושה חודשים. בקריות – עוד חודשיים. ובעכו? כבר בחודש הבא. מנגד, כאמור, יש תחומים שבהם קל יותר למצוא תור פנוי במרכז הארץ מאשר בפריפריה. לדוגמה: קרדיולוגיה, עור ומין ואורתופדיה (דוגמאות נוספות – ראו באיור).
אבל יש עוד נתון שצריך להביא בחשבון: פרקי הזמן האלה רלוונטיים לרופא הראשון שזמין באותו תחום במיקום מסוים. אם תתעקשו על רופא ספציפי שאתם מכירים או שקיבלתם עליו המלצות, ההמתנה עלולה להיות ארוכה בהרבה.
למה יש עומס?
בישראל יש מראש מספר רופאים נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD. המחסור בולט בעיקר בפריפריה, שם מקבלים התושבים שירות פחות טוב בתחומי רפואה רבים. בין היתר יש שם מחסור בזמינות של מצנתרי מוח לטיפול במי שלקו בשבץ מוחי, מיטות אשפוז אונקולוגיות לחולי סרטן, מומחי אלרגיה ורופאים בתחומים קריטיים נוספים.
בחודש שעבר פירסם בנק ישראל מחקר חדש שמצא כי הסכם השכר שנחתם ב-2011 עם הרופאים, במטרה לעודד מעבר לפריפריה והתמחות בתחומים כמו פסיכיאטריה וגריאטריה – לא השיג את יעדיו. המחקר לא מצא עדות לכך שהתמריצים הכלכליים הביאו לעלייה במספר הרופאים שעברו להתגורר ולעבוד בפריפריה, או לעלייה בהתמחויות במקצועות שבהם חסרים רופאים.
אבל גם אנחנו, הלקוחות, אשמים. בחודש נובמבר האחרון התייחס מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לתופעה. בדוח שפירסם בנוגע ל-2022, הוא קבע כי כ-3.5 מיליון תורים לרפואה שניונית הלכו באותה שנה לאיבוד מאחר שהחולים לא הופיעו לתור, או שביטלו אותו רק זמן קצר לפני שאמורים היו להגיע וכבר לא ניתן היה להעבירו למישהו אחר. מדובר בלא פחות מאחד מתוך כל ארבעה תורים. "נכון למועד סיום הביקורת, הממשלה לא הביאה בפני הכנסת הצעת חוק הקובעת מנגנון לצמצום התופעה, כגון גביית דמי השתתפות עצמית בגין אי-הופעה לתורים", נכתב בדוח. הצעה לערוך פיילוט שבמסגרתו "המבריזנים" יחויבו בתשלום כבר קיימת, אך הכנסת עדיין לא אישרה אותה.
קופות החולים נוקטות שלל צעדים למנוע מקרים שכאלה, החל משליחת תזכורות חוזרות, הן קוליות והן במסרונים; טלפונים למטופלים כדי לוודא הגעה; ועד עזרים דיגיטליים שונים. כולן מדווחות על שיפור מסוים במצב, אך הבעיה עדיין חמורה: הן מדווחות על היעדרויות של בין 15 ל-25 אחוז מהתורים, עם הבדלים בין קופה לקופה ובין מקצוע רפואי אחד למשנהו. זה ברור מאליו, אבל צריך לומר זאת שוב: מאחורי כל אדם שלא הגיע לתור שנקבע לו יש אדם שהחמיץ הזדמנות להגיע לבדיקת רופא חשובה כמה חודשים לפני מועד התור המרוחק שנקבע לו.
דרכים לזירוז הטיפול
בקופות החולים מבינים עד כמה קשה למצוא תור פנוי, ומפעילים מספר מנגנונים שמטרתם לתעדף מטופלים "דחופים" או לזרז תורים. כך, למשל, בקופת החולים כללית, זימון התורים במרפאות היועצות מורכב כך שבכל שעת עבודה, בין כמה תורים רגילים, יש תור המיועד למקרים דחופים; במרכזים לבריאות האישה יש שירות של "מיון נשים", שמטרתו לתת מענה למקרים דחופים בתחום הגינקולוגי; ברפואה האורתופדית יש שירות לטיפול בפציעות, חבלות ותלונות חריפות ללא צורך בקביעת תור מראש; בתחום רפואת העור יש מסלול אונליין, ועוד.
בקופת החולים מכבי ניתן לקבוע תורים דחופים בתוך זמן קצר לרופאים בתחומים שונים, בעיקר ברפואה ראשונית, לרבות רופאי משפחה, ילדים ונשים. כמו כן, במכבי קיים שירות טלפוני להתייעצות עם אחות וכן שירות רופאי אונליין מזורז.
במאוחדת מפעילים "מיון היברידי" שזמין 24/7 באתר ובאפליקציה, ושם יכולים המטופלים, במקרים דחופים, לקבל מענה מקצועי מרופא באמצעות שיחת וידיאו או שיחת טלפון, בדרך כלל בתוך כשעה. במאוחדת גם הושק לאחרונה מוקד ערב טלפוני לרפואת ילדים, ואף יש מענה מהיר אונליין בתחום רפואת העור.
בקופת החולים לאומית יש אפשרות לתעדף תורים במקרים דחופים, בעיקר בתחומי נשים ואורתופדיה.
שיטות להקדמת תור
מלבד המנגנונים למתן טיפול דחוף, כל קופות החולים המציאו מנגנונים שונים של רשימות המתנה, או דרכים שונות לקידום תורים שנקבעו למועד מאוחר יותר. בכללית, אם מתפנה תור מוקדם יותר, המטופל מקבל הודעה שנמצא עבורו תור חדש והוא יכול לאשרו או לבחור להישאר עם התור המקורי.
במאוחדת יש עוזר דיגיטלי אישי בשם "נוח", שמחפש עבור הלקוח את התור המוקדם ביותר באמצעות אלגוריתם חכם. בקופה מספרים כי מאז שהחלה לפעול לפני כשנה, היוזמה הצליחה לקצר את זמני ההמתנה וגם למנוע מצבים שבהם הרופא יושב במרפאה ללא מטופלים.
בקופת החולים לאומית החלו לאחרונה בהשקה של כלי לניהול רשימות המתנה. בשלב זה הוא בשימוש בעיקר בשירותי התפתחות הילד, אך זה אמור להתרחב בהדרגה. עם זאת, יש אפשרות להקדים תורים או להיכנס לרשימות המתנה לרופאים באופן ידני.
במכבי, לעומת זאת, מנהלים תיעדופים לתורים דחופים על ידי צוות המרפאה של כל רופא, ומדגישים כי ההחלטות מתקבלות על ידי אנשי מקצוע.
משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא "רואה חשיבות רבה בהנגשה של שירותי הבריאות לציבור באופן מהיר ויעיל. לשם כך, המשרד פועל בכמה מישורים במקביל, ביניהם הגדלת זמינות השירותים, שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, מדידת זמני המתנה ועוד".
