לראשונה מאז קום המדינה נבחר שלשום נשיא לבית המשפט העליון ללא השתתפות נציגי קואליציה בוועדה לבחירת שופטים. מיד לאחר הבחירה ביצחק עמית, הודיע שר המשפטים ויו"ר הוועדה יריב לוין כי אינו מכיר בו ולא ישתף איתו פעולה בניהול השוטף של מערכת המשפט. כיצד הדברים יתנהלו מעתה? עושים סדר.
מהי משמעות ההכרזה של לוין?
מדובר במשבר חוקתי תקדימי. בעבר היו התנגשויות בין נשיאי העליון לבין השרים, אך רובן לא הגיעו לידיעת הציבור. הן עסקו בדרך כלל בבחירת שופטים לעליון, ויושבו בפשרה לאחר זמן קצר. הנתק הנוכחי הוא משבר מהותי גם לדמוקרטיה הישראלית, ובין הרשויות השונות. זוהי מכה קשה לאמון הציבור במערכת המשפט, שגם כך הולך ונשחק. השר והקואליציה מאותתים לציבור תומכיהם שהחלטות העליון, שמכוחן מונה עמית, לא ראויות, לא חוקיות ונפל בהן פגם. המינוי הזה, בנ
יגוד לעמדת הממשלה וחצי כנסת, עלול להשפיע על רשויות לזלזל ואף לא לציית לפסיקות בג"ץ.
איך ישפיע הנתק על ניהול המערכת בפועל?
מאז חודש יוני האחרון ניתק השר את יחסי העבודה שלו עם מ"מ הנשיא הקודם עוזי פוגלמן ומחליפו עמית. להחלטות חשובות נדרשת הסכמה של השר ושל הנשיא. אם השר אינו משתף פעולה, לא מתקבלות החלטות על הניהול השוטף - כמו הוספת תקנים או לובי בממשלה להזרמת תקציבים. כמו כן, לא ממונות ועדות איתור לבכירים במערכת, השר לא מקדם חקיקה שבה מעוניינת המערכת, ואין כל תכנון לשנים הקרובות.
מהו שורש הסכסוך בין שר המשפטים לבין בית המשפט העליון?
מדובר גם במאבק אידיאולוגי על מקומה של מערכת המשפט בין הרשויות, וגם במאבק כוח. לדעת לוין, הרכב בית המשפט היה ליברלי מדי, לא מספיק לאומי, מתערב יותר מדי בהחלטות של הממשלה והכנסת (אקטיביזם שיפוטי) ואינו משקף את עמדת הציבור. לשיטתו, הוא נבחר על ידי הציבור כדי לשנות את הרכב העליון ולבחור שופטים שמרנים שישפיעו על הפסיקה. הנשיאים חיות, פוגלמן ועמית סבורים ששופטים לעליון צריכים להיבחר רק על סמך כישוריהם המשפטיים. שלושתם סבורים שהעליון שומר על האדם הקטן ועל החברה מפגיעת רשויות השלטון, ואין לו כל אג'נדה פוליטית. לכן, לשיטתם, הוא חייב להיות מנוטרל מכל הטיה ולהסתמך רק על עצמאותו ושיקול דעתו המקצועי.
איך נולד המשבר הנוכחי?
בינואר 2023 הכריז לוין על המהפכה המשפטית, שמטרתה לשנות את היחסים עם העליון. בית המשפט תופס את הצעות השר כסכנה לעצמאותו ולדמקורטיה. בחצי השנה האחרונה, 33 ניסיונות מצד לוין להגיע לפשרה לגבי בחירת שופטים ונשיא לעליון לא נענו. בעיני שר המשפטים, העליון מצוי בניגוד עניינים בכך שכפה עליו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא - ולכן הוא כופר בסמכותו לבחור שופטים. השר הודיע שלא יכנס את הוועדה כדי לבחור שלושה שופטים שחסרים כיום בעליון (והמספר צפוי לעלות בקרוב לארבעה). כך שכל עוד הממשלה מכהנת, בעוד שנתיים שליש מהרכב השופטים יהיה חסר.
למרות הנתק נבחרו שופטים לערכאות אחרות. מה קרה?
בישיבה שלשום החליטה הוועדה על קידומם של מועמדים למגוון בתי משפט ברחבי הארץ. לבית המשפט המחוזי בירושלים נבחרו השופטים מרדכי בורשטיין, מוחמד חאג' יחיא, ירון מינטקביץ, פנינה נויבירט, אלעד פרסקי וערן שילה.
הבחירה התאפשרה הודות למנהל בתי המשפט צחי עוזיאל, שהיה המגשר בין העליון לבין הפוליטיקאים. לוין, שבעבר מינה בהסכמה רחבה עם הוועדה 162 שופטים, אישר מרחוק בחירת 35 שופטים נוספים כדי לשפר את השירות לציבור.
כמו כן, חברי הימין בוועדה התנגדו לקידומה של שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא בטיעון שהיא "מקלה עם ערבים". שופטי העליון התנגדו לתיוג פוליטי של שופט ותבעו את קידומה. שלשום הושגה פשרה. השופטת לא קודמה בשלב זה, והתקן לבחירתה יישמר לפעם הבאה.
