בשביל כמה מענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, יום שני האחרון, 27 בינואר, ייזכר כנראה כ"יום שני השחור". כטריליון דולר במצטבר נמחקו משוויין בבת אחת. ענקית שבבי ה-AI אנבידיה לבדה איבדה 589 מיליארד, לאחר שמנייתה צנחה ב-17% – הירידה היומית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. 500 האנשים העשירים בעולם הפסידו יחד 108 מיליארד דולר באותו יום, במיוחד מי שמזוהים עם בינה מלאכותית, כמו מייסד אנבידיה ג'נסן הואנג, מייסד אורקל לארי אליסון ומייסד אמזון ג'ף בזוס. הירידות אמנם התמתנו בהדרגה בהמשך השבוע, אבל עמק הסיליקון ועימו הגאווה והביטחון בעליונות הטכנולוגית האמריקאית ספגו מהלומה קשה.
לא ייאמן, אבל מי שטלטל השבוע את הכלכלה העולמית הוא סיני אלמוני בן 40 שמתואר על ידי מכריו כ"בחור חנון מאוד, מופנם עם תסרוקת איומה". ליאנג וונפנג הפך בן רגע לגיבור במדינה הקומוניסטית – מקור גאווה וסמל לתקוות השחרור מכבלי ההגבלות הנוקשות שמטילה ארה"ב על הטכנולוגיה המקומית, בעיקר בתחום השבבים המתקדמים. ליאנג עומד מאחורי דיפסיק (DeepSeek), סטארט-אפ AI סיני בן עשרה עובדים בלבד מהעיר הנגז'ו שבמזרח סין, ש"עשה בית-ספר" לענקיות ה-AI במערב, המתחרות ביניהן על פיתוח מודלים עוצמתיים של בינה מלאכותית בהשקעות של מיליארדי דולרים.
היו כאלה שזלזלו בליאנג לאורך הדרך, אבל מתברר שהוא ידע בדיוק מה הוא רוצה להשיג ואיך להגיע לשם. "אני מאמין שחדשנות היא, בראש ובראשונה, עניין של אמונה", אמר באחד הראיונות הבודדים שהעניק בעבר. "מדוע עמק הסיליקון כל כך חדשני? כי הם מעיזים לנסות. בסין זה חסר לנו, חדשנות דורשת ביטחון. מה שחסר לנו זה לא הון אלא ביטחון עצמי ויכולת למצוא מהנדסים מוכשרים ברמה גבוהה". אחד השותפים העסקיים של ליאנג העיד, כי בגלל מוזרותו, הוא ועמיתיו לא התרשמו במיוחד מרצינותו: "הוא פשוט אמר שהוא רוצה לבנות משהו גדול בתחום מודלי הבינה המלאכותית ושזה יהיה גיים צ'יינג'ר". השותפים העסקיים לא העלו בדעתם שהאיש הדי אלמוני הזה, עם צוות העובדים הקטן שלו, יצליח להיכנס למגרש שבו משחקות — בסין — רק ענקיות טכנולוגיה עתירות מיליארדים, כמו בייטדאנס (הבעלים של טיקטוק) וקבוצת עליבאבא.
אבל לליאנג הייתה תוכנית סדורה. בראיונות שהעניק בשנתיים האחרונות לכלי התקשורת הסיני Waves, חזר ליאנג על המסר שלו: "הבינה המלאכותית הסינית לא יכולה להיות במצב של מעקב וחיקוי לנצח. אנחנו אומרים שיש פער של שנה או שנתיים בין הבינה המלאכותית של סין לארה"ב, אבל הפער האמיתי הוא ההבדל בין מקוריות לחיקוי. במשך שנים חברות סיניות מינפו חידושים טכנולוגיים שפותחו במקומות אחרים כדי להפיק מהם רווחים, אבל הגיע הזמן לשנות את זה. הפעם, המטרה שלנו היא לא רווחים מהירים אלא לפתח טכנולוגיה מקורית. חדשנות לא מונעת רק על ידי עסקים, היא זקוקה גם לסקרנות ולרצון ליצור".
גם את עובדי דיפסיק הקפיד ליאנג לבחור בפינצטה: דוקטורנטים מוכשרים במיוחד מהאוניברסיטאות המובילות בסין, כולם בעלי גישה פתוחה לחדשנות ויצירה, ובמקביל בעלי הבנה עמוקה של השפה והתרבות הסיניות. דיפסיק ידועה כחברה שמשלמת היטב עבור כישרונות מובילים. באתרי הגיוס הטכנולוגיים מפרסמת החברה משכורות של עד 60,000 יואן בחודש (כ-8,500 דולר), כשהשכר הממוצע בחברות הטכנולוגיה הגדולות בסין הוא כ-35,000 יואן בחודש. בראיון שנתן חשף ליאנג מה הוא מחפש בעובדים שלו: "הקריטריונים שלנו תמיד היו תשוקה וסקרנות. מתברר שהרצון של אנשים רבים לעשות מחקר עולה בהרבה על הדאגה שלהם לכסף. מה שמושך את הכישרונות הטובים ביותר הוא ללא ספק פתרון הבעיות הקשות ביותר בעולם. והרי המטרה שלנו היא עדיין כזו – ללכת על AGI". ליאנג מתכוון ל"בינה מלאכותית כללית", מטרת-העל העתידית המאתגרת (והמפחידה) של כל התעשייה: בינת-על, שתהיה חכמה ויעילה יותר מבני האדם.
לפי עובדים לשעבר, מייסד דיפסיק הוא אדם צנוע שמעורב מאוד בפרטים הקטנים של פיתוח הטכנולוגיה. בנג'מין ליו, חוקר לשעבר בחברה וכיום דוקטורנט בסינגפור, סיפר ל"וושינגטון פוסט": "ליאנג בודק שוב ושוב כל פרט, והוא מקפיד לטפח בחברה תרבות ארגונית חופשית ושיתופית".
ואיך נתפס היזם הפטריוט הסיני שהצליח להדהים את העולם בעיני הממשל הסיני? מאט שיהאן, מומחה לתעשיית הבינה המלאכותית של סין בקרן "קרנגי", אמר השבוע ל"וושינגטון פוסט", כי דיפסיק לא נכללה מעולם בקבוצת "הנבחרים" הממשלתית של סטארטאפים סיניים בתחום הבינה המלאכותית, אלו שקיבלו מימון ממשלתי נדיב וחוזים גדולים. "דיפסיק הפתיעה את העולם, ואני חושב שבמידה רבה היא הפתיעה גם את הממשלה הסינית", אמר.
עם זאת, בשבוע שעבר, אולי לראשונה בקריירה שלו, זכה ליאנג לכבוד מיוחד, כשהוזמן להשתתף ולשאת דברים בסימפוזיון שאירח בבייג'ינג ראש ממשלת סין לי צ'יאנג, בדלתיים סגורות. צ'יאנג ביקש לשמוע רעיונות ודעות של מומחים, יזמים ובכירים ממגוון מגזרים לקראת מה שהוגדר כ"דוח העבודה הממשלתי השנתי". ליאנג בלט באירוע, לצד שמונת המוזמנים האחרים שישבו סביבו – אקדמאים אפורי שיער, פקידים בכירים וראשי קונגלומרטים בבעלות המדינה.
לפי חבריו הקרובים, ליאנג לא נהנה מההמולה סביבו ומעדיף להמשיך להתרחק מאור הזרקורים. לפי פרסומים בסין, בזמן שכל העולם ניסה להשיג ראיונות איתו, הוא העדיף להעביר את השבוע בעיר הולדתו ביחד עם הוריו.
הספוטניק של ה-AI
אז מה בעצם עושה דיפסיק ולמה המודל שלה הצליח לזעזע את עולם הטכנולוגיה? דיפסיק מציעה מודל בינה מלאכותית וצ'אטבוט, המזכיר בתכונותיו את ChatGPT, ג'מיני, קלוד ודומיהם. יש כבר כמה כאלה בשוק, רק שבבדיקות ביצועים אובייקטיביות שבוצעו בו התברר למרבה ההפתעה, כי הוא מצליח להתברג בצמרת המודלים החזקים בעולם, ואפילו חזק יותר מכמה מן המתחרים, למשל קלוד וגרוק (אם כי חלש מג'מיני של גוגל ומ-ChatGPT).
ההפתעה הפכה לתדהמה, שלא לומר הלם, כשהתברר שהסכום שהוציאה החברה הסינית, לטענתה, על אימון המודל שלה הוא 5.6 מיליון דולר בלבד – פחות מעשירית הסכום שהוציאה למשל OpenAI על אימון מודל 4 GPT שלה (כ-79 מיליון דולר) – ושהכל מוצע לציבור ב"קוד פתוח", כלומר נגיש לצפייה וחופשי לשימוש, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת.
וזה עוד לא הכל: לפי החברה הסינית, לצורך פיתוח המודל נעשה שימוש בשבבי H800 הקלאסיים של אנבידיה, שנחשבים כבר לדור הקודם של שבבי ה-AI, והתהליך ארך זמן קצר יחסית — חודשיים בלבד.
כמובן, המשמעות המיידית היא, שלפחות לכאורה, דיפסיק הצליחה לפתח שיטה ייחודית המאפשרת לה לאמן ולהריץ את המודל ביעילות גבוהה במיוחד, גם בלי צורך בהשקעה של עשרות מיליארדים. לצורך ההשוואה, לפי "בלומברג", ההוצאות של כל ענקיות הטכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית מתקרבות השנה ל-200 מיליארד דולר.
מי שנתן הכשר סופי להתלהבות — ולמבוכה – הוא משקיע ההון סיכון הנחשב מארק אנדריסן מקרן "אנדריסן הורוביץ", שהכריז בשני פוסטים נפרדים ב-X (טוויטר לשעבר) כי זוהי "אחת מפריצות הדרך המדהימות שראיתי אי פעם, הספוטניק של הבינה המלאכותית", והשווה את ההישג הסיני להישג ההיסטורי של רוסיה, שהייתה הראשונה לשגר לוויין לחלל.
זה הספיק: בסוף השבוע שעבר קפץ הצ'אטבוט החינמי של דיפסיק, R1, בבת אחת בדירוג ההורדות בחנויות אפליקציות ברחבי העולם. בחנות האפליקציות של אפל בארה"ב הוא כבש את המקום הראשון בהורדות, לפני ChatGPT. אתר החברה כמעט קרס בגלל הביקוש הפתאומי, והיא נאלצה להגביל את ההרשמה למשתמשים עם מספרי טלפון סיניים בלבד.
צוותי חירום מיוחדים הוקמו מיידית בכל החברות, בעיקר כדי לנסות למצוא את הקאץ' – לעלות על הקסם שעשו פה הסינים — או לחלופין לחשוף אם מדובר בהונאה גדולה. שלשום כבר דווח ב"בלומברג", כי חוקרי מיקרוסופט, המושקעת משמעותית ב-OpenAI, בודקים אם דיפסיק עשתה שימוש לא מורשה בטכנולוגיה או בנתונים שנלקחו מ-OpenAI. החשד הוא שדיפסיק פעלה בשיטה המכונה "זיקוק" — שיטה נפוצה באימון מודלי בינה מלאכותית, שבה חוקרים ומפתחים נעזרים במודל קיים כדי ליצור מודל חדש וזול יותר לצורכי בדיקה ומחקר. ל-OpenAI יש באמת מימשק מיוחד המאפשר לחבר את הנתונים והיכולות של ChatGPT עם אפליקציות אחרות, אך השימוש בו מותר רק בהתאם לתנאי שימוש מוגדרים, בטח לא להעתקה ולחיקוי של המודל כולו.
גם דיוויד סאקס, האחראי על תחום ה-AI בממשל טראמפ, אמר ביום שלישי כי קיימות "ראיות משמעותיות לכך שדיפסיק זיקקו מידע מתוך מודלים של OpenAI, ואני לא בטוח שהם מרוצים מזה". בנוסף, בכירים בארה"ב הביעו חשד, כי בניגוד לדיווחיה, דיפסיק עשתה שימוש גם ב-50 אלף מעבדים חדישים יותר מבית אנבידיה, שנרכשו עוד לפני הטלת הסנקציות האמריקאיות. סאקס, כמו גם חוקרי מיקרוסופט ו-OpenAI, לא סיפקו בינתיים הוכחות לחשדות הללו.
רק יום קודם, ביום שלישי השבוע, הודה סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, כי "R1 של דיפסיק הוא מודל מרשים, במיוחד סביב מה שהם מסוגלים לספק בתמורה למחיר. ברור שאנחנו נספק דגמים הרבה יותר טובים, ומתחרה חדש הוא ממריץ לגיטימי". אפילו אנבידיה, המסומנת כאחת הנפגעות הפוטנציאליות הגדולות מהאירוע, פירסמה הודעה ולפיה "דיפסיק היא התקדמות AI מצויינת".
3 צפייה בגלריה
מימין: סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. מסר אופטימי, סם אלטמן, מנכ"ל .OpenAI"מודל מרשים", ג'נסן הואנג, מייסד אנבידיה. איבדה 589 מיליארד דולר
(צילומים: I-HWA CHENG /אי־אף־פי, FABRICE COFFRINI /אי־אף־פי, Alex Brandon /אי־פי)
לפי דיווח ב"דה אינפורמיישן", מארק צוקרברג הקים ארבעה "חדרי מלחמה" שונים במטא כדי לנתח את המודל הסיני החדש, ולהבין איך אפשר לאמץ ממנו רעיונות. גורמים בחברה הדליפו, כי המודל החדש של דיפסיק עולה בביצועיו על הגרסה הבאה של Llama, מודל הבינה המלאכותית שלה, שאמור היה להופיע בקרוב.
לא להאמין: אחרי עשרות שנות הובלה וזלזול בתעשיית החיקויים הזולים מסין – האמריקאים מנסים לחקות את הסינים. עולם הפוך.
"99% זיעה, 1% כישרון"
ליאנג נולד בדרום סין, במחוז גואנגדונג שבשנות ה-80 וה-90 הוביל את המדינה באימוץ הדרגתי של מדיניות שוק קפיטליסטית. הוריו היו מורים בבית ספר יסודי. מכרים של המשפחה מתארים את משפחתו כ"צנועה ופשוטה" ואותו כבעל כישרון מתמטי מגיל צעיר ש"התעמק במושגים ברמה של אוניברסיטה". הוא החל את לימודיו בגיל 17 באוניברסיטת ג'ג'יאנג, מהוותיקות והיוקרתיות בסין. הוא התמחה בהנדסת אלקטרוניקה ובתקשורת והמשיך לתואר שני בהנדסת מידע ותקשורת. לאחר סיום לימודיו עבר לדירה זולה בצ'נגדו, סצ'ואן, שם החל להתנסות במיזמים שונים, שניסו לרתום את יכולות הבינה המלאכותית לצרכים פיננסיים. רובם נכשלו.
ב-2015 ייסד קרן גידור בשם High Flyer, שמעודדת שימוש בבינה מלאכותית לפיתוח אסטרטגיות פיננסיות. לפי אתר הקרן, המשרתת כיום יותר מ-10,000 לקוחות עתירי הון, היא שכרה צוות מחקר בתחום הבינה המלאכותית והשתמשה לצורכי המסחר באלגוריתמים שפיתח הצוות. הפילוסופיה המוצהרת שלה: "אנחנו מאמינים באמונה שלמה ש-99% מההצלחה מגיעה מזיעה, ורק 1% מכישרון".
בשנת 2019 ייסד ליאנג בנוסף את High Flyer AI, שהחלה להתמקד במחקר כללי של אלגוריתמים של בינה מלאכותית, לאו דווקא בהקשר כלכלי. שנתיים אחר כך החל לרכוש אלפי מעבדים גרפיים של אנבידיה הנדרשים לבניית מודלים של בינה מלאכותית. בכירים בתעשייה הסינית שעקבו אחרי היזם הצעיר – ששמר בקפדנות על פרופיל תקשורתי נמוך – ראו בכך מהלך תמוה של מיליארדר טרי המחפש תחביב חדש. עד 2021 הקרן כבר שילבה באופן מלא בינה מלאכותית בפעילותה, והשתמשה במודלים של למידת מכונה כדי לחזות בהצלחה מגמות בשווקים ולבצע החלטות השקעה. לפי אתר הקרן, צוותי האסטרטגיה והפיתוח שלה מונים מתמטיקאים ופיזיקאים "זוכי מדליות כסף וזהב", כמו גם בעלי תארים מתקדמים, בין השאר בסטטיסטיקה וקיברנטיקה.
אבל למרות ההצלחה הגדולה בגיוס משקיעים, High Flyer ידעה גם כשלונות. בדצמבר 2021 נאלצה הקרן להתמודד עם משיכות כספים בהיקפים גדולים בגלל ביצועים חלשים ביחס למתחרים. תוך זמן קצר איבדה High Flyer שליש מהנכסים שלה, ליאנג לקח על עצמו את האחריות והתנצל בפני המשקיעים. את הלקחים מהכישלון הוא הפיק בפרויקט הבא שלו.
במאי 2023 הקים ליאנג את דיפסיק במימון בלעדי של קרן הגידור שלו, והגדיר לה מטרה שאפתנית — פיתוח מודלי שפה גדולים. המטרה המוצהרת הייתה לא לעשות כסף, אלא לפתח פלטפורמה למחקר ארוך טווח, שיסייע לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית. דיפסיק החליטה להפוך את כל המודלים שלה לקוד פתוח, הזמין לציבור. ליאנג מאמין שתרבות הקוד הפתוח היא אחת הסיבות לכך שעמק הסיליקון בארה"ב מחזיק ביתרון על פני הפיתוחים הסיניים.
הגישה הפתוחה הזו חריגה בתעשיית הטכנולוגיה הסינית, שבמשך שנים ארוכות התרגלה לעקוב אחר חידושים שפותחו במקורם בחו"ל — מסמארטפונים דרך אפליקציות שימושיות ועד רכבים חשמליים — ולשכלל אותם במהירות וביעילות, לעיתים קרובות בדרך מוצלחת בהרבה מהמקור. ליאנג התעקש: אנחנו בדיפסיק נפתח לבד, ומההתחלה. הוא הביע ביטחון לגבי יכולתה של סין לאתגר גם ענקיות אמריקאיות כמו OpenAI, בתנאי שחברות סיניות יתחילו לחדש באמת, במקום לחקות את המתחרות. "סין חייבת לעבור בהדרגה להיות תורמת, במקום להמשיך לרכוב על אחרים", אמר בראיון. הדברים מקבלים אור חדש על רקע החשדות שדיפסיק עשתה שימוש אסור ופלילי בטכנולוגיה של OpenAI כדי לבנות בעזרתה את המודל שלה.
מסר אופטימי
מה בדיוק חידשה דיפסיק, שטילטל כל כך את העולם? מדובר בשני מודלים בולטים של בינה מלאכותית: הראשון הוא V3, מודל שפה גדול (LLM) הדומה ל-ChatGPT, שהושק בדצמבר 2024 ומיועד להבנת שפה טבעית ויצירת טקסטים. השני, R1, הושק החודש והוא זה שחולל את הסערה: זהו "מודל חשיבה" (Reasoning), המתמקד בפתרון בעיות מורכבות בתחומים כמו מתמטיקה, תכנות ויכולות הסקה והנמקה. R1 יכול לבצע תהליכי הסקה מורכבים יותר מ-V3, ובעיקרון הבסיסי הוא דומה למודל o1 של OpenAI, צורה מתקדמת של בינה מלאכותית, שהושק בספטמבר.
"מודלי היגיון" מהסוג המתקדם הזה הם תפוח האדמה הלוהט ביותר בתעשייה: שלושה חודשים אחרי OpenAI הציגה עליבאבא, ענקית המסחר המקוון הסינית, גרסה של צ'אטבוט בשם קוון (Qwen) עם יכולות דומות. אחריה, בדצמבר האחרון, חשפה גוגל מודל מתחרה משלה, בשם Gemini Flash Thinking. וכמובן OpenAI הגיבה מיידית עם o3, עדכון ל-o1. בתחילת השבוע הגיעה דיפסיק — ושלשום הגיחה שוב עליבבא, עם גירסה חדשה לקוון, שלטענתה מספק ביצועים טובים משל כל מתחריו. אגב, גם עליבאבא וגם דיפסיק מפרסמות מאמרי מחקר גלויים עם כל השקת מודל חדש, שכוללים פרטים מלאים על הטכניקות שבהן עשו שימוש.
כדי לפתח את המודל שלה דיפסיק לא יכלה להסתמך על השקעות הענק בסדרי הגודל שמהם נהנות ענקיות הטק הבינלאומיות, וגם לא על שבבי ה-AI המתקדמים בעולם, בעיקר מתוצרת אנבידיה, שהממשל האמריקאי אוסר על מכירתם לחברות סיניות. היא נאלצה לדבריה להתבסס רק על שבבים מדור קודם ולהפיק מהם את המקסימום. בהפוך על הפוך – בארה"ב היו כבר מי שהאשימו השבוע את הממשל בהצלחתה: המחסור, הרעב, טענו, דווקא דירבן את הסינים להתאמץ יותר ולהתמקד בחדשנות.
אצל ותיקי תעשיית ההייטק בישראל עוררה הפרשה אסוציאציה לימיו הראשונים של ההייטק בארץ. במשך שנים סבלה ישראל מהיעדר משאבי טבע ומשקיעת המגזר התעשייתי. נס הכלכלה הישראלית המפותחת הוא כולו תוצר של "המוח היהודי" — משאב טבע בלתי נדלה במדינת היהודים. רק כשהמשאב הזה חבר עם מהפכת האינטרנט – שלמעשה ביטלה כמעט לחלוטין את יתרונות הגודל לטובת יתרונות החידוש, ההמצאה והאלתור – הוא הפך את ההייטק ל"קטר של התעשייה הישראלית" וייצב את כלכלת המדינה.
אריק פיינגולד, יו"ר ונשיא חברת שירותי הטכנולוגיה הבינלאומית Commit וממייסדי יוניקורן הסייבר פנטרה, טען השבוע ב"כלכליסט", כי הקוד הפתוח של דיפסיק פותח בפני ישראל דלת לחזור למירוץ הבינה המלאכותית, שבו נותרה עד כה מאחור. פיינגולד צופה ש"תוך שבועות ספורים" נראה חברות ישראליות שיציגו מודלי AI המתבססים על הקוד הפתוח של החברה הסינית.
אגב, לפי מומחים שהתראיינו השבוע באתרי הטכנולוגיה, ההצלחה של דיפסיק לא נובעת מאיזה רעיון מהפכני או פיתוח אחד גדול וחדשני, אלא מסדרה של שיפורים קטנים: עיגול מספרים, שמירה על דיוק, תכנון מדוקדק במיוחד של חוות שרתים וכוונון עדין של המידע שהוזן.
בינתיים, האירוע הדרמטי המכונן של השבוע — גם אם יתברר כי מדובר בגניבה של קניין רוחני — מביא בהכרח למחשבה מחדש כמעט בכל תחום בעולם הטכנולוגיה, אבל סודק בעיקר את ההנחה שהניעה עד כה את הממשל האמריקאי, לפיה מי שמחזיק בכוח מחשוב רב-עוצמה יותר (כלומר ארה"ב) הוא שיוביל במרוץ הבינה המלאכותית. בשוליים, בעיקר באמריקה הרשמית, מתחזקת הפאניקה מהתעוררות הענק הסיני.
בניגוד לחששות, בכירים בעלי חזון, כמו מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ומנכ"ל אינטל לשעבר פט גלסינגר, טענו השבוע שהחששות מוגזמים: אדרבה, כתבו, "ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליעילה ונגישה יותר, נראה את השימוש בה מזנק והופך אותה למוצר שאנחנו פשוט לא יכולים לשבוע ממנו". ובמילים אחרות, אם דיפסיק מצאה דרך להפוך את פיתוח מודלי ה-AI ליעיל יותר, אין ספק שרבים — למעשה התעשייה כולה – יבואו בעקבותיה; מה שאומר שהשימוש בטכנולוגיה יגבר, עוד חברות ייכנסו לשוק, עוד יישומים יפותחו ויותר אנשים ישתמשו בה.
זהו מסר אופטימי, שעושה כבוד לתכונות אנושיות כמו יצירתיות, חדשנות ואומץ: מי האמין שה"בוסט" הגדול ביותר לטכנולוגיה הכי מסעירה של המאה ה-21 יבוא דווקא מסטארטאפ סיני עלום שם, שהקים יזם מוזר, פטריוט סיני עם תסרוקת משונה וקשיים בתקשורת.
