האוצר מתריע על סכנה ליבוא נפט לישראל. במכתב לראשי המשרד להגנת הסביבה הוא יוצא בקריאה: "הפסיקו את הפגיעה במשק האנרגיה וביכולת של המדינה לקלוט נפט".
במכתבם ראשי האוצר מותחים ביקורת כלפי המשרד להגנת הסביבה בעניין השהיית הנפקת היתר הרעלים הנדרש לשם הפעלת נמל קצא"א, תוך פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים והביטחוניים של ישראל, לטענתם.
לפני מספר שנים המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה הקודמת תמר זנדברג, עצר את פעילות נמל קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) וזאת לאור מגמה ירוקה שאותה הובילה זנדברג, שטענה שלא ניתן להפעיל נמל נפט באילת מחשש לפגיעה בשונית האלמוגים.
המכתב של האוצר מגיע עם רוח גבית מדוח מבקר המדינה, שטען כי ישראל הייתה על סף פגיעה במשק הדלקים בזמן חירום במלחמה, זאת על רקע הגבלות המשרד להגנת הסביבה על שינוע נפט דרך מפרץ אילת. בפועל, במשרד להגנת הסביבה פנו למשרד האנרגיה בשנת 2022 כדי לקבל נתונים על כמויות נפט הנדרשות להבטחת צרכי משק האנרגיה, אך אלה לא נמסרו להם.
מדיניות אפס תוספת סיכון שהנהיגה השרה זנדברג לא נולדה מריק, אלא בעקבות שורה של אסונות סביבתיים שקצא"א גרמה להם, החמור ביותר היה אסון עברונה ב-2014. רק לאחרונה בית המשפט קיבל הסדר טיעון בעניין החברה, שנדרשה לשלם 1.5 מיליון שקל בגין הפגיעה בסביבה. זאת בהמשך לפיצויים של 100 מיליון שקל בתביעה ייצוגית. מחקר כלכלי שפורסם ב-2024 גילה כי דליפת נפט במפרץ עלולה לגרום לנזק של 11 מיליארד שקל ולפגיעה אנושה בכלכלת העיר אילת, כמו גם פגיעה בשונית האלמוגים.
בינתיים, מדיניות אפס תוספת סיכון בוטלה, והמשרד להגנת הסביבה ממתין לקבלת מידע סביבתי נוסף מקצא"א. "המידע ייבחן בהתאם לסמכות הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, תוך התייעצות עם גורמים ממשלתיים הרלוונטיים לבחינת שיקולים משקיים הנוגעים לדבר", אמרו שם.
באוצר טוענים מנגד שהמשך ההתעקשות של פקידי המשרד להגנת הסביבה מהווה פגיעה בתחזוקה השוטפת של הנמל, ביכולת של הנמל לייצר הכנסות ובחברה עצמה שמעבירה את כל הכספים לטובת הציבור וכי מדובר בעניין חמור ביותר.
מחברת קצצ"א נמסר: "קצא"א מברכת על המדיניות והגישה של משרד האוצר שקובעות באופן חד-משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל, פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, ובשימור היתירות. משרד האוצר מודע לכך שקצא"א היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגיה בזמן שגרה ובזמן חירום".
"איום ממשי"
פרופ׳ מעוז פיין, מהאוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, הזהיר בעבר מפני הסיכונים: ״זהו מהלך שמהווה סכנה חמורה לאחד מאוצרות הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בעולם. שוניות האלמוגים של מפרץ אילת, הנחשבות לנכס טבע בעל חשיבות גלובלית בשל עמידותן הייחודית בפני התחממות, עומדות כעת בפני איום ממשי שעלול להוביל להרס בלתי הפיך. הפיכת מפרץ אילת לנתיב שינוע נפט היא החלטה מסוכנת לא רק לסביבה המקומית ולא רק בעת הזו אלא גם לדורות הבאים. דליפת נפט במפרץ עלולה לגרום לנזק שיידרש עשרות שנים לתקן, אם בכלל ניתן יהיה לשקם את המערכת האקולוגית הייחודית הזו".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה קיבל לידיו את המכתב ובוחן את תוכנו ביחס להחלטה בדבר הגדלת השינוע של נפט למפרץ אילת לזמן הביניים כפי שנדרש בהחלטת הממשלה".
