במשך 484 ימים, ילדי משפחת סיגל חיכו לרגע הזה בדיוק. לרגע שבו המשפחה תהיה שוב מאוחדת. ואתמול, שנה וחודשיים אחרי שאמא אביבה חזרה מהשבי – חזר אליהם גם אבא קית', מחויך, כשהוא הולך על שתי רגליו.
עוד לפני שנכנס לשטח ישראל, הוא תועד מנופף למצלמות ומסמן "לייק" עם האגודל. כשנחת במסוק בבית החולים איכילוב, ויצא ממנו עטוף בדגל ישראל לצד רעייתו אביבה, קית' נופף שוב והתעלם מכיסא הגלגלים שהוצע לו. "הוא נראה טוב!", קראה אביבה בהקלה עצומה.
קית' הוחזק בעיר עזה, שם שהה ליד חטופים נוספים ועבר בין דירות מסתור ומנהרות. המחבלים נעלו אותו כל פעם באחד החדרים, כדי שלא יהיה ניתן למצוא אותו אם מישהו ייכנס פנימה. קית', לפי דיווח בחדשות כאן, זכר לפרטים ימים מהשבי – וסיפר שחשב שבנו שי נרצח, עד ששמע אותו ברדיו והבין שהוא בחיים. אביבה אשתו, נזכיר, לא ידעה מה עלה בגורל בנה עד היום שבו השתחררה מהשבי בעסקה הקודמת וראתה אותו. קית' תיאר גם כיצד נאלץ לאכול בשר למרות היותו צמחוני, לאור המחסור במזון. הפעם האחרונה שהוא אכל לפני ששוחרר הייתה שלשום בצהריים.
אתמול ארבעת ילדיו של קית' חיבקו אותו שוב, בבית החולים. "אבא שלנו חזרת אלינו, איזה אלוף ששרדת!", קראו בנותיו. הוא השיב להן: "אתן אלופות".
ממשפחת סיגל נמסר לאחר השחרור: "סוף-סוף אנחנו יכולים לנשום אחרי 484 ימים ולילות ארוכים ומפחידים ומלאים בדאגה עצומה לאבא. אנו רוצים להודות לממשלת ישראל וארצות-הברית שהוציאו לפועל את העסקה המבורכת הזאת, עסקה שמתרכזת בחיי אדם ובערכים יהודיים וישראליים. עלינו כאזרחים לדאוג שכך ישובו אלינו כל החטופים והחטופות, החיים למשפחות שלהם ולשיקום, והנרצחים לקבורה ראויה באדמת הארץ. אנו מודים לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון המדהימים שמחרפים את נפשם וגופם ושולחים תנחומים למשפחות השכולות שאיבדו את היקר להם מכל עבור כולנו. אתם לנצח בליבנו. רק ביחד אנחנו נצליח להחזיר את כולם הביתה".
בבית החולים איכילוב, לשם פונה סיגל, אמר אמש המשנה למנכ"ל פרופ' גיל פייר כי "הערכה ראשונית של מצבו העלתה שמצבו בסך הכל בסדר, יציב, שמאפשר לו להעביר את הזמן עם המשפחה שלו, גם לנוח וגם לעבד את חוויות הימים האחרונים והתקופה כולה".
גיל, אחיינו של קית', אמר: "ראינו בתמונות את קית' שאנחנו מכירים ומזהים, מלא בכוח ושמח. טוב לראות אותו על הרגליים. עברנו כל כך הרבה, וזה פשוט מדהים להיות יחד ולחוות את זה". אחיין נוסף של קית', איתי, סיפר: "אנחנו מתרגשים ומלאים בשמחה גדולה והקלה גדולה. ניתן לו רגע לנשום, לעכל את התקופה הנוראית שהוא עבר ולהתאחד עם אביבה והילדים שמתרגשים כל כך. ואז נחבק אותו, נרגיש אותו גם אנחנו ונשלים הכל. יש לנו קרוב משפחה נוסף בעזה, מהצד של אמא שלנו, אליה כהן. אנחנו מחכים לו".
העברתו של קית' לצלב האדום בוצעה בשקט יחסי לעומת הכאוס ברגעי השחרור של גדי מוזס וארבל יהוד בפעימה הקודמת בשבוע שעבר. קית' עלה לבמה על הרגליים לזמן קצר, עם כובע לראשו – ונופף לקהל. בנקודת המסירה ניתנו לו שתי שקיות מחמאס, לפי דיווחים ברצועה אחד מהם לאשתו אביבה.
קית' סיגל, בן 65, עלה מארה"ב כשהיה בן 21 ועבד כמרפא בעיסוק. הוא נחטף כאמור עם אשתו אביבה מביתם שבקיבוץ כפר עזה. אביבה שוחררה מהשבי בנובמבר 2023, אחרי 51 ימים שבהם הוחזקה עם קית'. היא סיפרה לאחר שחרורה כי כשצילמו אותם בשבי, קית' אמר לה לא לבכות כדי שהילדים יראו שהיא חזקה. באפריל קיבלה המשפחה אות חיים מקית', סרטון קשה שבו נראה בוכה. בתו שיר סיפרה אז: "הרגשתי שזו הדרך שלו להראות לנו שקשה לו, ולבקש מאיתנו שנוציא אותו כבר". בדצמבר 2024 נפטרה אמו של קית', בזמן שבנה עדיין מוחזק בעזה.
