160 אלף אזרחים גרמנים יצאו אתמול לרחובות הערים הגדולות במדינה כדי למחות נגד המהלך בבונדסטאג בשבוע שעבר שבו מפלגת השמרנים שיתפה פעולה עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית קיצונית בהצבעה על הצעת חוק להחמרת התקנות נגד מהגרים ומבקשי מקלט. זו הייתה שבירת טאבו היסטורית של שיתוף פעולה פוליטי עם הימין הקיצוני, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.
הצעת החוק כללה הצעות לפיקוח הדוק יותר בגבולות, והקלות בביצוע מעצרים ומניעת כניסה ללא אישור כניסה על ידי המשטרה הפדרלית. הצעת החוק נפלה בסופו של דבר ביום שישי, לאחר שחלק מחברי מפלגת השמרנים חזרו בהם מהצבעתם, לא בגלל שהם מתנגדים לתקנות, אלא בשל התנגדותם לשיתוף פעולה עם "אלטרנטיבה לגרמניה".
ההצבעה המשותפת של השמרנים עם "אלטרנטיבה לגרמניה" שהולידה גל זעם ציבורי במדינה, העירה את המרוץ הרדום לבחירות בסוף החודש, וגרמה לרבים לתהות האם פרידריך מרץ, מנהיג השמרנים לתפקיד הקנצלר, כשיר למשרה, בעיקר בשל החשש כי הוא לא יהסס לשתף פעולה עם "אלטרנטיבה לגרמניה" בעתיד.
160 אלף גרמנים יצאו לרחובות מאז ההצבעה ביום רביעי כדי למחות על הלגיטימציה שנתן שיתוף הפעולה של מרץ למפלגת הימין הקיצוני. מפלגתו של מרץ צנחה בסקרים מ-31 אחוז ל-28 אחוז, בעוד "אלטרנטיבה" ממשיכה לאחוז במקום השני בסקרים, עם עלייה של אחוז אחד ל-21 אחוז.
העובדה שאף קול שאיבדו השמרנים לא הלך למפלגת הסוציאל-דמוקרטים או לירוקים, מלמדת על אחת משתי האפשרויות: או שגרמנים רבים יחליטו מה להצביע רק ברגע האחרון, או שהרבה מהם מתכוננים להצביע ל"אלטרנטיבה", מבלי לציין זאת בסקרים.
"אם אני חושבת על זה מנקודת מבט של מצביע מתנדנד", אמרה לי סופי דיקמן, שצעדה בהפגנה בברלין, "אז יכול להיות שהרבה אומרים לעצמם 'למה להצביע בעד השמרנים שמאמצים מדיניות וסלוגנים של 'אלטרנטיבה', אם אנחנו יכולים להצביע למפלגה המקורית".
כשלוש מאות אלף גרמנים השתתפו בהפגנות לקראת הבחירות מאז תחילת 2025. אבל בעוד שההפגנות עד השבוע היו בעיקר נגד העלייה המטאורית של הימין הקיצוני (המתנגד להגירה, לאיחוד האירופי והינו פרו-רוסי), הרי שההפגנות מסוף השבוע הם נגד הרדיקליזציה של המרכז הגרמני לימין, כפי שקרה במדינות נוספות באירופה, ובעיקר כלפי הלגיטימציה שנותנות המפלגות האלו למפלגות ימניות קיצוניות כמו "אלטרנטיבה לגרמניה".
