בכניסתו של הרמטכ"ל ה-24 לתפקידו, הוא יפגוש שורת מפקדים בדרג השדה עם ניסיון מבצעי שאין שני לו. הם פיקדו תחת אש, ניהלו קרבות קשים, הובילו מלחמה ממושכת בכמה זירות במקביל, והשיגו הישגים מרשימים מאוד. עם זאת הרמטכ"ל, מיומו הראשון, יצטרך לא רק להתמודד עם משבר אמון עמוק של הציבור כלפי הקצונה הבכירה – תוצאה של הכישלון הגדול והכואב ביותר מאז הקמת המדינה – אלא בעיקר עם הצורך המיידי לעדכן את אסטרטגיית צה"ל ולהוביל תוכנית בניין כוח לשינוי הצבא ולהתאמתו להמשך לחימה רב-זירתית.
נכון לנקודה זו צה”ל אמור היה כבר לסיים את תחקירי המלחמה, ואחרי עבודת מטה מעמיקה להציג למקבלי ההחלטות תוכניות עבודה ליישום מהיר. זה לא קרה. אך גם ללא אלו ניתן להצביע על כך שהמלחמה הנוכחית עירערה חלק מתפיסות היסוד שליוו את הצבא במשך שנים. הוכח שעקרונות כגון "צבא קטן וחכם", "מלחמות קצרות", "מיקוד בזירת מלחמה אחת", "התרעה מודיעינית", "שליטה ריכוזית מהמטה המרכזי" והתפיסה שניתן להתבסס על אוגדות חוד סדירות – לא כולם עמדו במבחן המלחמה.
צה"ל צריך יהיה להיות במוכנות גבוהה יותר ללחימה רב-זירתית. אם שאיפותיו של יחיא סינוואר היו יוצאות לפועל, ואיראן, חיזבאללה וגורמים ביהודה ושומרון היו מצטרפים להתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, קשה לדמיין את ממדי ההרג, ההרס והמחירים הכבדים שהאזרחים היו משלמים
בשנים האחרונות התפתחה בצה"ל גישה מבצעית שהתבססה על הכלה וניהול סיכונים, שאיפשרה לאויב להתעצם, לשמר יכולות ולפעול בחופשיות יחסית בזירות שונות. הישגי צה"ל במלחמה הנוכחית, שהביאו לפגיעה משמעותית ביכולות הציר האיראני בלבנון, סוריה ועזה, מהווים גם הזדמנות לשנות מהיסוד את אסטרטגיית הפעולה של צה"ל לתפיסת הפעלה התקפית, יזומה ומתמשכת בתוך שטח האויב, לשחיקת יכולותיו.
כמו כן צה"ל צריך יהיה להיות במוכנות גבוהה יותר ללחימה רב-זירתית. אם שאיפותיו של יחיא סינוואר היו יוצאות לפועל, ואיראן, חיזבאללה וגורמים ביהודה ושומרון היו מצטרפים להתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, קשה לדמיין את ממדי ההרג, ההרס והמחירים הכבדים שהאזרחים היו משלמים עד שצה"ל היה מצליח להתאושש ולהדוף את המתקפות. צה"ל נדרש להיערך ללחימה בו-זמנית בכמה חזיתות ולוודא שלא ייוותרו זירות ללא קשב מודיעיני ומבצעי מספק.
לשם כך יהיה צורך להגדיל באופן משמעותי את הדרג הלוחם בצה”ל, במיוחד את כוחות היבשה. העדיפות חייבת לחזור ל"לוחמים בקצה".
המערכה האחרונה חשפה חולשות משמעותיות בהגנת הגבולות. היעד המרכזי בהגנת הגבולות חייב להיות "גם אם נופתע – לא נוכרע". הגבולות צריכים להיות מוגנים על ידי כוח מיומן, בשילוב עם כוחות כוננות אזרחיים שמסוגלים להגיב מיד עם תחילת אירוע. גם חיל האוויר יידרש להתאים את מבנהו ותפיסת הפעלתו כך שיהיה מסוגל לספק תגובה מיידית ועוצמתית.
צה”ל יידרש להיערך גם לאיומים בלתי צפויים באמצעות חיזוק עצמאות הפיקודים המרחביים. השליטה המרכזית הוכיחה את חולשותיה, בעיקר מול תרחישי פתע.
אשר בן לולובנוסף יהיה צורך בכמה שינויי עומק בהתנהלות צה"ל: שיקום מערכת היחסים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני; התגברות על משבר הפיקוד והקצונה אחרי שכל אלו שהיו אחראים למחדל ישוחררו מצה"ל; טיוב התרבות הארגונית בכול הנוגע לשקיפות, להבעת דעה אחרת ולקבלת ביקורת; ושמירתו של צה”ל כגורם מאחד וממלכתי – הרמטכ"ל יידרש להגיב בעוצמה ובנחישות כלפי כל מי שינסה לערב שוב את חיילי צה"ל ומפקדיו בשיח הפוליטי כדי לקדם נושאים חברתיים שנויים במחלוקת.
הכותב הוא תת-אלוף (מיל’), לשעבר מפקד חטיבת כפיר וראש מטה פיקוד צפון. כיום מנכ”ל חברת אשבל, לניהול פרויקטים אסטרטגיים
