א. קְבוּרַת הַמֵּתִים
אַפְּרִיל, הָאַכְזָר בָּחֳדָשִׁים, מְצַמֵּחַ
לִילָכִים מֵהָאָרֶץ הַמֵּתָה, מְעָרֵב
זִכָּרוֹן וּתְשׁוּקָה, מְעוֹרֵר
שָׁרָשִׁים רָפִים בְּגֶשֶׁם שֶׁל אָבִיב.
הַחֹרֶף שִׁמֵּר חֻמֵּנוּ, מְכַסֶּה
אֶרֶץ בְּשֶׁלֶג שִׁכְחָה, מֵזִין
מְעַט חַיִּים בִּפְקָעוֹת מְיֻבָּשׁוֹת.
קַיִץ הִפְתִּיעָנוּ בְּבוֹאוֹ מֵעַל יַמַּת שְׁטַרְנְבֶּרְגֶר
בְּמַתַּךְ גֶּשֶׁם. עָצַרְנוּ בָּאַכְסַדְרָה,
וְהִמְשַׁכְנוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַהוֹפְגַרְטֶן
וְשָׁתִינוּ קָפֶה וְדִבַּרְנוּ לְשָׁעָה.
Bin gar keine Russin, stamm’ aus Litauen, echt deutsch.
וּכְשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים אֵצֶל הָאַרְכִידֻכָּס,
בֶּן דּוֹדִי הוֹצִיאַנִי בְּמִזְחֶלֶת,
וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי. הוּא אָמַר, מָרִי,
מָרִי, אֶחֱזִי חָזָק. וְגָלַשְׁנוּ מַטָּה,
שָׁם בֶּהָרִים אַתָּה מַרְגִּישׁ חָפְשִׁי.
אֲנִי קוֹרֵאת רֹב הַלַּיְלָה וּמַדְרִימָה בַּחֹרֶף.
מָהֵם הַשָּׁרָשִׁים הַנֶּאֱחָזִים, מָה הָעֲנָפִים הַצּוֹמְחִים
מִתּוֹךְ עִי חֳרָבוֹת זֶה? בֶּן אָדָם,
לֹא תּוּכַל לוֹמַר, לְשַׁעֵר, שֶׁכֵּן יָדַעְתָּ רַק
תֵּל צְלָמִים שְׁבוּרִים, שָׁם מַכָּה הַשֶּׁמֶשׁ,
וְהָעֵץ הַמֵּת אֵינוֹ נוֹתֵן מַחֲסֶה, וְהַצְּרָצַר — רְוָחָה,
וְהָאֶבֶן הַיְּבֵשָׁה — צְלִיל שֶׁל מַיִם. רַק
צֵל תַּחַת סֶלַע אָדֹם זֶה
(בּוֹא בְּצֵל סֶלַע אָדֹם זֶה)
וְאַרְאֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה, הֵן
מִצִּלְּךָ הַפּוֹסֵעַ אַחֲרֶיךָ בַּבֹּקֶר
וְהֵן מִצִּלְּךָ הַקָּם מוּלְךָ בָּעֶרֶב,
אַרְאֶה לְךָ חֲרָדָה בְּחֹפֶן אָבָק.
Frisch weht der Wind
Der Heimat zu
Mein Irisch Kind,
Wo weilest du?
"נָתַתָּ לִי יָקִינְתּוֹנִים לָרִאשׁוֹנָה לִפְנֵי שָׁנָה,
קָרְאוּ לִי נַעֲרַת הַיָּקִינְתּוֹן."
— אַךְ כְּשֶׁחָזַרְנוּ מְאֻחָר מִגַּן הַיָּקִינְתּוֹן,
יָדַיִךְ מְלֵאוֹת, שְׂעָרֵךְ רָטֹב, לֹא יָכֹלְתִּי
לְדַבֵּר, וְעֵינַי בָּגְדוּ בִּי, לֹא הָיִיתִי
בַּחַיִּים וְלֹא מֵת, וְדָבָר לֹא יָדַעְתִּי.
צוֹפֶה אֶל לֵב הָאוֹר, הַדְּמָמָה.
Öd’ und leer das Meer.
מָדָאם סוֹסוֹסְטְרִיס, יִדְּעוֹנִית מְפֻרְסֶמֶת,
הִצְטַנְּנָה עַד מְאוֹד, יַחַד עִם זֹאת
נוֹדְעָה כָּאִשָּׁה הַחֲכָמָה בְּאֵירוֹפָּה,
עִם חֲפִיסַת קְלָפִים נִבְזִית. הִנֵּה, אָמְרָה הִיא,
הַקְּלָף שֶׁלְּךָ, הַמַּלָּח הַפֵנִיקִי הַטָּבוּעַ,
(פְּנִינִים אֵלּוּ הָיוּ עֵינָיו. הַבֵּט!)
וְהִנֵּה בֵּלָדוֹנָה, גְּבִירַת הַסְּלָעִים,
גְּבִירַת הַמַּצָּבִים.
הִנֵּה הָאִישׁ לוֹ שְׁלוֹשָׁה מַטּוֹת, הִנֵּה גַּלְגַּל,
הִנֵּה הַסּוֹחֵר שְׁתוּם הָעַיִן, וּקְלָף זֶה,
הֶחָלָק, הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ
וְנֶאֱסָר עָלַי לִרְאוֹת. אֵינֶנִּי מוֹצֵאת אֶת
הָאִישׁ הַתָּלוּי. הִזָּהֵר מִמָּוֶת בַּמַּיִם.
אֲנִי רוֹאָה הֲמוֹן אָדָם, סוֹבֵב בְּתוֹךְ טַבַּעַת.
תּוֹדָה. אִם תִּרְאֶה אֶת גְּבֶרֶת אֶקְוִיטוֹן הַיְּקָרָה,
אֱמֹר לָהּ שֶׁאָבִיא אֶת הַהוֹרוֹסְקוֹפּ בְּעַצְמִי:
יֵשׁ לְהִזָּהֵר כָּל כָּךְ בְּיָמִים אֵלֶּה.
עִיר לֹא אֲמִתִּית,
תַּחַת עֲרָפֶל חוּם שֶׁל שַׁחַר חֹרֶף,
הָמוֹן נָהַר עַל גֶּשֶׁר לוֹנְדוֹן, רַבִּים כָּל כָּךְ,
לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁהַמָּוֶת כִּלָּה רַבִּים כָּל כָּךְ.
אֲנָחוֹת, קְצָרוֹת וְלֹא תְּכוּפוֹת, נִפְלְטוּ
וְכָל אֶחָד נָעַץ עֵינָיו אֶל מֵעֵבֶר לְכַפּוֹת רַגְלָיו.
בְּמַעֲלֵה גִּבְעָה זָרְמוּ וּבְמוֹרַד רְחוֹב קִינְג וִילְיָאם,
שָׁם מָרִי ווּלְנוֹת' הַקְּדוֹשָׁה הִקְפִּידָה עַל שָׁעוֹת
בִּצְלִיל מֵת עִם הַנְּקִישָׁה הַסּוֹפִית בְּתֵשַׁע.
שָׁם רָאִיתִי מַכָּר אֶחָד, וַעֲצַרְתִּיו בְּקָרְאִי "סְטֶטְסוֹן!
הָיִיתָ עִמָּדִי בַּסְּפִינוֹת בְּמִילֵי,
הַגּוּפָה שֶׁבְּגַנְּךָ שָׁתַלְתָּ אֶשְׁתָּקַד
הַאִם נוֹבֶטֶת כְּבָר? הֲתִפְרַח הִיא הַשָּׁנָה?
אוֹ שֶׁמָּא כְּפוֹר פִּתְאוֹם עֲרוּגָתָהּ טָרַד?
הוֹ, הַרְחֵק מִשָּׁם הַכֶּלֶב, רֵעַ לָאָדָם,
פֶּן בְּצִפָּרְנָיו יַחְפֹּר לַחֲשֹׂף אוֹתָהּ שֵׁנִית!
אַתָּה! hypocrite lecteur! — mon semblable, — mon frère!"