"אנחנו מצויים כאן בגליל באינתיפאדה של הרעלות מצד אנשים חסרי מצפון שאין מי שמצליח לעצור אותם", אומר בכאב עופר ליעוז-מנדלוביץ', תושב הר חלוץ שבמשגב.
לפני כשבועיים, כשטייל עם כלבו סמוך ליישוב מגוריו, ליעוז-מנדלוביץ' מצא ליד מכלאת בקר פגרי תן ושועל. "הזעקתי פקחים של רט"ג שהגיעו עם כלבי הרחה ואיתרו סביב המכלאה פגרים של חמישה תנים, ארבעה שועלים וארבעה חזירים", הוא מספר.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שליעוז-מנדלוביץ' נתקל בתופעה. לפני כשנה כלבתו האהובה כמעט מתה אחרי שאכלה רעל "שהוחבא בתוך עורות תרנגולות שמגדלי הבקר מחביאים בשטח", הוא אומר. "באזור נמצאו שני מגשי אלומיניום גדושים בעורות שמכילים רעל קטלני. הפגרים שנמצאו עברו לנתיחה ונמצאו בהם שאריות רעל".
גם לתושבת אמירים שבגליל העליון קרה מקרה דומה, כשיצאה לטייל עם הכלבה שלה בשטחי המרעה הסמוכים ליישוב. "היא אכלה משהו, וכשהגענו הביתה התחילה לרעוד ונהיה לה קצף בפה", היא מספרת. "לקחתי אותה לווטרינר, שזיהה שמדובר בהרעלה והציל אותה. שמעתי שאירועים כאלה כבר קרו לתושבים אחרים באזור עם חיות בית ובר, שנפגעו כתוצאה מפיזור רעל כדי לעצור את התנים והזאבים".
רק בינואר אותרו בצפון לפחות 21 בעלי חיים, בהם תנים, שועלים, חזיר בר, עוף דורס, כלב וחתול ביתי שהורעלו למוות בתשעה מקרים של פיזור רעל בשטחי מרעה וטבע בסמוך ליישובים עירוניים. לשם השוואה, עד פרוץ המלחמה ממוצע אירועי ההרעלות בחודש ינואר בצפון עמד על ארבעה.
ברשות הטבע והגנים מסבירים שבשנים האחרונות, וביתר שאת מתחילת המלחמה שהקשתה על הפיקוח, נעשה שימוש רב בהרעלת חיות בר מזיקות דרך הטמנת חומר הדברה (שמשמש במקור כקוטל חרקים) בפיתיונות כמו מכלי מים, פירות, שאריות בשר ועוד. מאחורי ההרעלות עומדים בין היתר מגדלי בקר המרעה, שחיות הבר טורפות את העגלים שלהם.
ברט"ג עורכים סיורים עם כלבי הרחה לאיתור רעלים ומגבירים את פעילויות הפיקוח, אך ללא הועיל. "התחדשות הפעילות החקלאית מביאה איתה חזרה לקונפליקט מוגבר בין חיות הבר לחקלאים", מסביר נתן בינוסביץ, ממונה פיקוח אכיפה במחוז צפון. "מעטים מהם משתמשים בחומרי הדברה, חוקיים או כאלה שנאסר השימוש בהם, על מנת להרעיל את חיות הבר בכדי להימנע מפגיעה במקנה, בגידולים או במערכות השקיה, וכך פוגעים בחיות הבר באופן אכזרי. הרשות תעשה ככל שבידה על מנת לאכוף את החוק ולהרחיק את אותם אנשים".
עוד אומרים ברט"ג כי הם מעמידים לרשות החקלאים סל כלים להתמודדות עם הנזקים שגורמות חיות הבר בדרך שאינה פוגעת בבעלי חיים. החקלאים, מצידם, נדרשים לפעול על פי חוק, לעמוד בדרישות תברואה ורישוי ולשתף פעולה עם הפקחים המקצועיים.
"תופעת ההרעלות בצפון מהווה איום ממשי על חיות הבר, במיוחד על עופות דורסים, ופוגעת במגוון האקולוגי האזורי", מזהיר אילן יגר, מנהל תחום מניעת ציד ומבצעים, וקורא לציבור לשתף פעולה למען הצלת חיות הבר ולדווח על כל חשד להרעלה. "אירועים רבים מדווחים לרשות על ידי אזרחים שמוצאים חיות מתות או שבעל החיים שלהם נפגע, ויש חשיבות רבה בסיוע של הציבור לאיתור ולצמצום המפגעים".
פגיעה בחיות בר אסורה בחוק, ובכללה המתה באמצעות רעל, שמסב סבל נוראי לכל בעל חיים שבא איתו במגע. למרבה האבסורד, חומרי ההדברה שבהם משתמשים החקלאים הם תקניים וחוקיים, וניתן להשיגם בקלות רבה יחסית. "היעדר בקרה על מכירה ואחזקה של חומרי הדברה מאפשר הגעה של חומרים מסוכנים לידיים לא אחראיות ולשימוש עברייני ובלתי מבוקר", אומר אוהד הצופה, אקולוג דורסים ברט"ג.
הרעלה קטלנית בקנה מידה יוצא דופן התגלתה לאחרונה גם בנגב הצפוני, כשיותר מ-900 עופות דורסים ממין דיה שחורה נמצאו מתים, ככל הנראה בעקבות חשיפה לחומרי הדברה מסוכנים.
אלה מתווספים למניין הקטלני של מאות בעלי חיים, בהם תנים וחזירי בר, דורבנים, קיפודים, זוחלים ומינים שונים של עופות דורסים שנפגעו באירועי הרעלה בשנים האחרונות.
"כל הטבע נגמר בגלל ההרעלות האלו", אומר ליעוז-מנדלוביץ'. "למה הכלב שלי צריך להסתכן במוות בייסורים כשאני יוצא איתו לטיול?"
