ורה שמלמדת בבית ספר בצפון הארץ העירה לתלמידים ממוצא אתיופי שצפו בסרטונים בכיתה, והשתמשה בביטוי "מוזיקה של כושים". אביו של אחד התלמידים פנה לבית הספר, והממונה על מניעת גזענות במשרד החינוך עודכנה בפרטי המקרה. הפרטים הועברו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שעידכן את אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. בסופו של דבר התקיים הליך משמעתי במשרד החינוך והמורה קיבלה נזיפה.
במקרה אחר, מורה בבית ספר במרכז הארץ, שלא זכרה את שמו של תלמיד, פנתה לאחת התלמידות ושאלה אותה מה שמו של התלמיד שהוא "קצת שמן", "יש לו צבע פנים שחור". לתלמיד נודע על כך, הוא שיתף את אמו, שהגיעה אל בית הספר, התעמתה עם המורה והזמינה משטרה. התלונה במשטרה נסגרה, אך הטיפול הועבר ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים ולאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. המורה זומנה לשימוע וקיבלה התראה.
המקרים האלה הם שניים מתוך 367 תיקים שנפתחו במהלך 2024 ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. מרביתם בעקבות תלונות בנושא אפליה במתן שירות, בתעסוקה, בפרסום גזעני או סטריאוטיפי ובהתבטאויות גזעניות בתוך שירות המדינה. מרבית הפונים היו מהחברה הערבית, יוצאי אתיופיה ומהחברה החרדית. לאחרונה הוארכה הוראת שעה, המאפשרת הענקת סיוע משפטי של משרד המשפטים לפונים בתיקים כאלה ללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית, כלומר ללא עלות מצידם.
"המפגש היומיומי שלנו עם תלונות מכל רחבי החברה הישראלית ממחיש שהמאבק בגזענות הוא משימה משותפת לכולנו", מציינת עו"ד ציקי שטרסברג-דיל, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. "אני קוראת לכולנו — אזרחים, מנהיגים ובעלי תפקידים — להירתם למאמץ המשותף למיגור הגזענות ולהבטחת חברה שמכבדת את כל חבריה".
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמה לאחר מחאת יוצאי אתיופיה שהתרחשה ב-2016 על רקע ריבוי מקרי אפליה וגזענות. פעילות היחידה לא עוסקת רק בטיפול בתלונות, אלא גם בקידום חקיקה, שינוי מדיניות, זיהוי פרקטיקות מפלות ומדירות וקידום ידע והכשרות מקצועיות למניעת גזענות במשרדי ממשלה וברשויות מקומיות ועוד.
39% מהפונים בשנה החולפת היו מהחברה הערבית, 16% היו יוצאי אתיופיה, 15% היו מהחברה החרדית, 5% יוצאי בריה"מ לשעבר ו-3% ממוצא מזרחי. הנושא המוביל היה אפליה במתן שירות (29% מהפניות). לדוגמה, נהג אמבולנס ערבי התלונן שמאבטח באחד מבתי החולים כינה אותו בכינוי גזעני בעת שהגיע למקום במסגרת פינוי פצועים. נושא נוסף הוא אפליה בתעסוקה (12% מהפניות). פרסום גזעני או סטריאוטיפי היה נושאן של 11% מהתלונות, ונושאים נוספים היו התבטאות גזענית בשירות המדינה (9%), במערכת החינוך (6%) ועוד.
אם בשנת 2022 32% מהפניות היו של ערבים, ב-2024 השיעור קפץ ל-39% מהפניות. כך, למשל, עובדת בבית חולים במרכז הארץ אמרה בהתייחסה לאח ממוצא ערבי המועסק בבית החולים שהוא "חמאסניק", ו"אם יקרה כאן משהו הוא הראשון שירצח אותנו". תלונה הופנתה ליחידה, שהעבירה את התלונה לאגף משמעת בנציבות שירות המדינה. האגף הנחה את בית החולים לערוך לעובדת שיחת הבהרה, והוחלט על הפרדה בינה לבין האח המתלונן. היא הועברה לעבוד ביחידה אחרת בבית החולים.
עוד דוגמה מהחברה החרדית: אישה שעבדה בחברה בענף הנדל"ן התלוננה על יחס מחמיר, מזלזל ובוטה כלפיה על רקע היותה חרדית. בין היתר היא סיפרה כי עובדת אחרת אמרה לה, שאחת העובדות היא אתיאיסטית ו"שונאת חרדים". התלונה עדיין נמצאת בבדיקה.
במקרה אחר, מתלונן חרדי פנה אל היחידה והתלונן שמשרד הכלכלה מפלה ברישום למעונות, מאחר שהרישום הוא מקוון בלבד, ואינו מתאים לאוכלוסייה החרדית שרבים בה אינם מצויים בעבודה עם מחשב ואינטרנט. בעקבות מספר תלונות דומות, היחידה יזמה שיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל הלאומי, במטרה להעלות את המודעות לסוגיה ולאפשרות של הענקת שירותי הממשלה באמצעות עמדות שירות ציבוריות, ללא צורך באינטרנט. בעקבות שיתוף הפעולה פורסם לאחרונה מסמך המנגיש את עמדות השירות הממשלתיות של מערך הדיגיטל הלאומי, הפרוסות ברחבי הארץ כחלופות לשירות מקוון.
איך פונים
אם נתקלתם בגזענות כלפיכם במשרדים וגופים ממשליים, רשויות מקומיות, מערכת החינוך, מקומות עבודה, תחבורה ציבורית, מלונות וצימרים, סופרמרקטים, ספריות עירוניות, מועדונים וכל שירות שניתן לכלל הציבור, ניתן לפנות ליחידת התיאום הממשלתית בטלפון 3406*, או לסיוע המשפטי בטלפון 073-3927788. לחלופין, ניתן להגיש תלונה מקוונת באתרי האינטרנט של היחידה או של הסיוע המשפטי.
