אילון מאסק היה גורם משמעותי ביותר בניצחון של דונלד טראמפ בבחירות, מתרומות של רבע מיליארד דולר ועד הפיכת טוויטר לזרוע של הקמפיין. היה ברור כי להשקעה הזו יש מטרה אחת: מאסק לא נולד בארה"ב ולא יכול להיות נשיא, אז הוא פשוט קנה לו נשיאות ועכשיו כבר אין הרבה ספקות כי מדובר, לכל הפחות, בנשיאות משותפת של טראמפ ומאסק. אז מה השתנה באמריקה? "ידיעות אחרונות" מציג:
מסגור מחדש של DOGE
מאסק מונה בידי טראמפ לנהל גוף חדש בשם DOGE, שתפקידו הרשמי המקורי היה רק להציע דרכים לייעל את תפקוד הממשל. אחרי שנכנס לבית הלבן, חתם טראמפ על צו שהכניס את DOGE לתוך הרשות המבצעת, מבלי לפרסם את רשימת אנשים העובדים ב-DOGE וניגודי העניינים הפוטנציאליים שלהם. כל זה לא הפריע למאסק ואנשיו להשתלט בסוף השבוע על מערכת התשלומים הממשלתית האחראית על טריליוני דולרים.
שולטים במזומנים
מערכת התשלומים הפדרלית היא אחד ממאגרי המידע הרגישים ביותר של ממשלת ארה"ב, וכוללת בין היתר נתונים אישיים של מיליוני אמריקאים ופרטים של קבלנים ציבוריים שמתחרים ישירות בעסקיו של מאסק עצמו. המערכת שולטת ביותר משישית מתזרים המזומנים הפדרלי מדי שנה, כאשר מיליוני אמריקאים תלויים בה עבור הטבות ביטוח לאומי, תוכניות בריאות ומשכורות. כל זה נמצא עכשיו בידיו של אדם שלא נבחר לתפקיד ציבורי, לא עבר אישור של הקונגרס ולאף אחד אין פיקוח עליו או על האנשים שעובדים עבורו. "זה חסר תקדים לחלוטין", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" ריצ‘רד פיטר, עורך הדין הראשי לאתיקה בבית הלבן תחת ג'ורג' בוש הבן, "מעולם לא ראיתי דבר כזה".
לאורך סוף השבוע מאסק פירסם עשרות הודעות בטוויטר, שבהן אמר כי הוא מתכנן לבטל מענקים של משרד הבריאות, וטען, מבלי לספק ראיות, שקבוצות טרור קיבלו תשלומים שעברו במערכת של משרד האוצר.
סוף לסיוע ההומניטרי
במקביל, טראמפ פועל לסגירת סוכנות הסיוע ההומניטרי של ארה"ב, USAID. זו הוקמה ב-1961 בידי הנשיא ג׳ון קנדי, במסגרת חוק סיוע החוץ במטרה לרכז את מאמצי הסיוע הכלכלי, הפיתוחי וההומניטרי של ארה"ב בעולם. תקציב הסוכנות, שבעשרות שנים שיפרה את מעמד המדינה בעולם, כ-40 מיליארד דולר: פחות מאחוז מתקציב ארה”ב.
אלא שמאסק שלח בסוף השבוע שמונה מאנשי DOGE למשרדי USAID, ואלה דרשו וקיבלו גישה למערכות מסווגות. עובדי הסוכנות קיבלו הוראה שלא להגיע אתמול לעבודה, ואילו יותר מ-600 עובדים ננעלו מחוץ למערכות המחשב שלהם: "USAID זה ארגון פשע שצריך למות", צייץ מאסק, וטראמפ אמר כי הוא תומך בו: "משוגעים קיצוניים מנהלים את USAID". יש להזכיר שרק הקונגרס יכול לסגור סוכנות שהוקמה בחוק. אתמול, מונה שר החוץ מרקו רוביו לעמוד בראש הסוכנות.
אחת הסיבות העיקריות לטינה העמוקה שמאסק וטראמפ רוחשים ל-USAID היא כי הארגון עוסק, בין היתר, בעידוד דמוקרטיות, כולל במדינות אירופיות בהן מאסק הפך בעל ברית של תנועות ימניות קיצוניות המתנגדות בתוקף ל-USAID. דמיטרי מדבדב, לשעבר נשיא וראש ממשלת רוסיה והיום סגן יו"ר מועצת הביטחון של הקרמלין, צייץ אתמול: "צעד חכם מאוד של אילון מאסק לנסות לחסל את USAID. נקווה שהדיפ סטייט לא תבלע אותו". גם לסין, בה למאסק יש עסקים רבים, הביעה תמיכה בסגירת הסוכנות.
מלחמת הסחר באמריקה
בזמן שמאסק מפרק את ארה"ב מבפנים, טראמפ עסוק בלהבעיר את יחסי ארה"ב עם העולם. מעבר לאובססיה סביב תעלת פנמה והאי גרינלנד, מגרדים האמריקאים את הראש למראה מלחמת הסחר שפתח נגד קנדה. טראמפ טוען כי הוא עושה זאת כעונש על חדירת פנטניל מקנדה לארה"ב, אבל בעיית הפנטניל של ארה"ב מגיעה ב-99 אחוז ממקסיקו (שהמכס הקשה עליה נדחה אתמול בחודש), וקשה שלא לחבר את הצעד הזה לפנטזיה של טראמפ להפוך את קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב.
עד כמה טראמפ מושפע ממאסק אפשר היה ללמוד מהאיומים ששיגר ביום ראשון, לגמרי משום מקום, כלפי דרום אפריקה. מאסק, יליד דרום אפריקה, וטראמפ טוענים כי ממשלת דרום אפריקה "גונבת קרקעות של אנשים לבנים במדינה". זהו נרטיב שקרי שחביב על קבוצות ימין בדרום אפריקה, אבל טראמפ - שטוען שוב ושוב כי ארה"ב לא צריכה להתערב בשום מקום בעולם - פתאום חושב שהיא כן צריכה להתערב במדינת האפרטהייד לשעבר.
