זה היה עוד יום סואן במרכז תל-אביב. עברתי עם המונית ליד פינת הרחובות חומה ומגדל והרכב. לפני שפניתי ימינה, קלטתי תור של לקוחות מול "אגדה של קבב". לא הייתי צריך יותר מזה: מיד עצרתי וצעדתי לכיוון הדוכן בצעדים נמרצים של אדם שיודע שהוא עומד לזכות במשהו טוב.
אני מודע למצב הכלכלי שאליו נקלענו. לא פשוט בכלל. אבל מדהים בעיניי איך הפער בין מחירי הפלאפל למחירי הקבב הולך ומצטמצם: אם אפשר לאכול בתל-אביב מנה גדולה ומצוינת של קבב טרי ב-42 שקל, איך פלאפליות מעיזות לגבות 25 שקל למנה? לא פלא שהתור כאן היה ארוך. הלקוחות לפניי נראו קבועים. התור התקדם, והבחור שליד הקופה שאל, "מי רוצה לשלם?" חייכתי וחיכיתי שהוא יפנה אליי ישירות. כשהוא סוף-סוף הסתכל עליי, אמרתי, "אני רוצה שקודם תשאל מה אני רוצה לאכול". הוא צחק, ואני הבנתי שיש פה אווירה טובה, גם בשיא הלחץ.
הזמנתי, והאוכל התחיל להגיע: כרוב כבוש ברוטב עמבה, כרוב קצוץ, סחוג, ואיך אפשר בלי צ’יפס אמיתי, כזה שנחתך מתפוחי אדמה ולא עשוי מאבקה דחוסה בצורת מקלות. עפתי עליו עד כדי כך שחטפתי כמה חתיכות ישר מהדלפק והנחתי אותן על הפיתה.
ואז הגיעו הקבבים. לא מלוחים, רק מתובלים קלות. מרגישים את הטעם של הבשר עצמו, בדיוק כמו שצריך. כל ביס היה מפוצץ בטעם, והמנה גדולה, משביעה ושווה כל שקל. לאכול קבב טרי, איכותי, בפיתה מלאה בכל טוב, ועוד בתל-אביב, במחיר שפוי? "אגדה של קבב" לגמרי עושה את זה כמו שצריך
> אגדה של קבב, חומה ומגדל 16, תל-אביב. עוד ביקורות מסעדות – בערוץ האוכל של ynet
