"ב-8 באוקטובר כשיצאתי מכאן עם הילדים חשבתי שהסיפור שלי עם המפעל המיוחד שהקמתי גמור ואחרי המלחמה כבר לא יהיה לי לאן לחזור", שיתפה עידן אישח ממושב בצת, הבעלים של המפעל לפירות יבשים, "עידן הפרי". כמה חודשים לאחר מכן, בחודש מארס פגע טיל של חיזבאללה ברחבת המפעל הסמוך לביתם וגרם לו נזקים בלתי הפיכים. תחת אש ואזעקות הם פינו את ההריסות ובחודש יוני יצקו את הבטון למפעל שהחליטה אישח להקים מחדש. "יום אחרי שהתחלנו בשיקום חטפנו פה טיל שני שפגע ביסודות ובקונסטרוקציות הברזל, והיינו צריכים שוב להתחיל מחדש".
ההחלטה לשקם את שאבד, אחרי שהתנורים והציוד במפעל נהרסו, לא הייתה ברורה מאליה עבור עידן ובני משפחתה בפעם הראשונה ובטח שלא בפעם השנייה. "לא ידעתי מהיכן אקח כוחות כדי להתחיל הכל מחדש ומאפס", אמרה. "בסוף נציגי מס רכוש שהגיעו לאמוד את הנזקים הם אלו שהצליחו להכריע בהתלבטות. הם היו פה ואמרו ש'יופי, כי אם לא אבנה מחדש, לא אקבל פיצוי על שנהרס'. אז בנינו מחדש. זה היה או לחדול או לגדול".
הסיפור של "עידן הפרי" התחיל ב-2011, כשעידן, שעבדה שנים בתעשיית המזון, החליטה לעשות שינוי. "בעלי הצביע על מטעי הבננות והציע שאעבוד עם פירות", נזכרה. "מפה לשם נולד ייבוש הפירות בצורה טבעית - בלי חומרים משמרים או צבעי מאכל ותוספות של סוכר - הכל מחקלאות ישראלית".
היא מקווה כי העניין הרב בפירות היבשים הישראליים יגדל לכל אורך השנה כמקור בריא וטעים במקום ממתקים תעשייתיים, ולא רק בט"ו בשבט. "הפירות היבשים נולדו במקור מתוך הרצון לחגוג את ט"ו בשבט של ישראל בכל העולם היהודי", הסבירה. "המנהג הוא לאכול מפירות שנשבחה בהם ארץ ישראל ולכן ייבשו את הפירות מכאן ושלחו לכל רחבי עולם. זה רחוק שנות אור ממה שקורה בחג הזה כיום, שאנו מייבאים מחו"ל פירות מיובשים מלאי סוכר וכימיקלים לחג הכי ישראלי".
