בפגישת נתניהו עם טראמפ צפינו כבר כשעופר איתנו, עטוף בילדיו ומשפחתו שדאגה לו כל כך ונאבקה לשובו ולשובם של יתר החטופות והחטופים. לנצח אודה לנשיא טראמפ שבזכות המתווה שקידם, עופר ועוד 17 חטופים שבו אלינו, ואנו מצפים לפעימה נוספת כבר מחר.
במקרה שלי, זו הייתה פעימה שנייה של התרגשות ואנחת רווחה. הראשונה הייתה בעסקת נובמבר 2023 שהשיבה לנו את ילדיי סהר וארז אך נקטעה באיבה, ועכשיו הסכם טראמפ שהשיב את אביהם, עופר.
לצד הכרת התודה שנחלוק לטראמפ לעד, ההצהרות האחרונות שלו ושל רה"מ נתניהו חושפות פער תפיסתי עצום. בתפיסה האמריקאית, רמת חיים גבוהה ואיכות חיים קונות כל אדם באשר הוא. לעומת זאת, את אוכלוסיית עזה וחמאס לא נצליח לסנוור בזרקורי הקדמה, האושר והעושר. שנים הוזרם כסף קטארי לעזה, כולנו חווינו על בשרנו את התוצאות.
מה שנכון לאמריקה, לא נכון לעזה. ראשי מדינה המקדשת את הקפיטליזם, חיים טובים וכסף מתקשים להבין הנהגה אחרת שמקדשת טרור ומוות.
התוכנית לשיקום הרצועה בשליטה אמריקאית תוך הוצאת אזרחים פלסטינים אינה מסייעת להצלת החטופים. כל יוזמה שאינה מקדמת את ביצוע השלב הבא בהסכם השבת החטופים – מסכנת מיידית גם את מי שאמורים להשתחרר בשלב הנוכחי. מי שימשיך לדבר על הריביירה של עזה, מניח את אבן הגולל על קברם של החטופים שעדיין חיים. נאבד אותם ואת החללים המחכים לקבורה מכובדת, לנצח.
המסר החשוב שהשמיע הנשיא טראמפ הוא חזרה על המחויבות למימוש הסכם השבת החטופים על כל שלביו. כולנו מבינים שהשבת החטופים קודמת לכל תוכנית אחרת, איראן, סעודיה ושיקום רצועת עזה באופן כזה או אחר. קודם חטופים אח"כ – כל היתר.
החזרת החטופים לא יכולה לחכות, היא ב ה ו ל ה!
ניסיונות הטרפוד שכבר הורגלנו אליהם, כמו פגיעה בצוות המו"מ, הקפאת פגישות ושלילת מנדטים, הם מפלצתיים ומחרידים עוד יותר מתמיד, כאשר אנחנו נמצאים כפסע מהחזרתם, ניצבים ממש מעל השוקת בצמא אימתני ועדיין לא יכולים ללגום את המים, מי המזור לחטופים, למשפחות המיוסרות ולחברה הישראלית כולה.
אנחנו שומעים מה עבר על החטופות והחטופים ששבו, שמעתי מילדיי סהר וארז, אני שומעת מעופר כעת ונחרדת. לכן, לצד האופוריה העצומה בשחרור החטופים וההודיה על הנס ברמה של תחיית המתים המתרחש לנגד עיננו, מתחזקת אצלי יותר ויותר החרדה לגורלם של מי שעדיין במחשכים, למי שעדיין ממש כך: קבורים בעודם חיים!!!!
בואו לא ניתן לאופוריה לסנוור את עיננו, אסור לנו לרגע לנוח על זרי הדפנה, עלינו להישאר עם העיניים על הכדור. כי הכדור הוא אולי למעשה גלולת רעל המרדימה את הציבור הממשיכה לסמא את עיננו ולהשכיח את חובתנו המוסרית העליונה: זהו מצב חירום וחובתנו להצלת חיים ולהשבת החללים.
השבת החטופים והחטופות היא חובה מוסרית וחוקית של כולנו ובפרט של המדינה וראשיה. המשך הפקרתם שם מסכנת מיידית את החטופים החיים ומסכלת את האפשרות להשיב את החללים לקבורה ראויה. אם לא ימומש הסכם השבת החטופים במלואו על כל שלביו, נמצא את עצמנו עם עוד 79 רון ארדים בעזה.
לצד הכרת התודה שנחלוק לטראמפ לעד, ההצהרות האחרונות שלו חושפות פער תפיסתי עצום. מה שנכון לאמריקה, לא נכון לעזה. ראשי מדינה המקדשת קפיטליזם, חיים טובים וכסף מתקשים להבין הנהגה אחרת שמקדשת טרור ומוות
