אסון באזור החיץ בתוך הרצועה, בזמן הפסקת האש. מנוף מבצעי קרס בחלקה הצפוני של רצועת החיץ החדשה, ושני לוחמים שהיו בתוך אוהל במוצב נהרגו. ההרוגים הם רס"ל במילואים נדב כהן, בן 21 ממושב בית חנן, וסמ"ר נחמן רפאל בן עמי, בן 20 מאילת, שניהם לוחמים בגדוד 51 בחטיבת גולני. שמונה לוחמים נוספים נפצעו מקריסת המנוף, בהם אחד שמצבו קשה.
לאחר האסון, בצה"ל הפסיקו להפעיל את כל המנופים בעוטף ובמוצבים בשטח העזתי, בצירי נצרים ופילדלפי, לפחות עד להשלמת התחקיר והתבהרות מזג האוויר. לפי הערכות ראשוניות בצבא, הקריסה נגרמה מרוח פתאומית וחזקה במיוחד.
מהפרטים הראשוניים עולה כי המנוף שקרס הוא למעשה במת הרמה מהסוג שבו צה"ל מרבה להשתמש ברצועה מתחילת המלחמה – מנוף שבמוצבים ארעיים מרים באופן קבוע אמצעי תצפית כמצלמות ומכ"מים. למנופים תפקיד משמעותי בכיסוי בתצפית עבור הלוחמים מעבר לקו הרכס שבאזור החיץ.
לפי נתוני השירות המטאורולוגי, בדרום מישור החוף נשבה באותה שעה רוח במהירות של כ–60 קמ"ש. בצה"ל ידעו על התחזית הסוערת שמתקרבת ונערכו לכך מבחינת ציוד ללוחמים ובאמצעים נוספים, אך לא קיפלו את המנופים – חרף הסכנה לקריסתם. הנושא יעמוד במוקד התחקיר, לצד שאלת קיבוע המנופים. גם מצ"ח עשויה להיות מעורבת בחקירת התקרית הבטיחותית הקשה.
לפי עדויות, לא היו סימנים מקדימים לקריסה כמו טלטול המנוף, ומשב רוח פתאומי שנמשך שניות אחדות הוביל לנפילתו על המאהל, מאות מטרים מגדר הגבול הסמוכה לכפר עזה.
אחד מהמחלצים שהגיע ראשון לזירה הקשה ברצועה הלילה סיפר: "קראו לנו לזירה בגלל לכוד תחת במת הרמה שהתהפכה. הגענו לשם והבנו שהוא ככל הנראה הרוג. הבמת הרמה נפל על האוהל של הלוחמים, היא במשקל כבד מאוד. לקח בערך 5 דקות להצליח לחלץ את הגופה".
נדב כהן ז"ל הובא אתמול למנוחות במקום מגוריו. הוא הותיר אחריו הורים שי ואסנת, ושתי אחיות. האם אסנת ספדה לו: ״נדבי שלי, מה אני עושה כאן? לא מצליחה להבין, בן שלי בכורי. זו זכות גדולה להיות אימא שלך. הצחוקים, שיחות ברומו של עולם. נדבי אני יודעת שהיית בדיוק איפה שרצית להיות, לא פעם ולא פעמיים אמרת לי שזו זכות למות בעד הארץ שלנו. גאה בך ילד על הערכיות והחברות היפה שלך. מבטיחה לך להמשיך את דרכך המיוחדת בשמחה וגעגוגעים רבים״.
סמ"ר נחמן רפאל בן עמי ז"ל הובא אתמול למנוחות, והותיר אחריו הורים אסף ואורית, וארבעה אחים. המשפחה מספרת שנחמן רפאל, שקרוי על שם הסב בן ה-90, היה בן ואח למופת שגדל והתחנך על אמונה וערכי התורה, ובזכות הערכים שלו תמיד העריך הכל. "נחמן רפאל היה נשמה טהורה עם לב חם ואוהב ועיניים טובות" סיפרו האחיות והוסיפו על האהבה של אחיה למשפחה, לה הקדיש את מרב זמנו: "הוא לא היה רוצה שנבכה, כי הוא תמיד דאג שסביבו תהיה שמחה ורוח טובה. היה לנחמן רפאל אופי של מלאך והוא הלך כמו מלאך".
