בית המשפט לענייני משפחה קבע כי דירה שניתנה במתנה על ידי אם לבתה, ונרשמה כבר בטאבו על שם הבת, תוחזר לאם והסכם המתנה יבוטל. זאת מאחר שהבת נהגה באופן לא מכבד כלפי אמה, ואף באלימות. מדובר בתביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטול הסכם מתנה במקרקעין. האם, אלמנה, שלה שני ילדים, חתמה על הסכם מכר העברה ללא תמורה של הדירה שלה ובמסגרתו העבירה את מלוא זכויותיה הקנייניות בדירה לבתה. המתנה הושלמה עם סיום רישום הזכויות בדירה ע"ש הבת בלשכת רישום המקרקעין.
האם עתרה לביטול הסכם המתנה מכוח טענות בדבר הפרת חובת תום הלב, התנהגות מחפירה ועוד. האם טענה, באמצעות עו"ד וויסאם דעאס, כי לאחר חתימתה על הסכם המתנה החלה הבת לנהוג כלפיה באלימות קשה. מנגד, הבת טענה כי הסכם המתנה הושלם ואמה אינה יכולה עוד לחזור בה.
במסגרת התיק נשאלת השאלה האם ניתן לבטל מתנה במקרקעין גם לאחר שהושלם רישומה? השופטת גלית מרגלית ביטון השיבה על כך למעשה בחיוב, וקבעה כי "הסכם המתנה בענייניו לא קובע מפורשות חיוב (של מקבלת המתנה) לדאוג לאם (נותנת המתנה) עד לשארית חייה, לנהוג בה בכבוד. אולם בית המשפט התרשם כי הנתבעת, בתה של התובעת, המקבלת ממנה את דירתה היחידה שמהווה את כל רכושה בעודה בחיים, מחויבת לכבדה ולהימנע מלנהוג כלפיה בהתנהגות מחפירה. במקרה דנא, אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהנתבעת התנהגה באלימות קשה כלפי אמה התובעת".
שיא בדיווחי אזרחים על הונאות סייבר
שיא בדיווחים של ישראלים על הונאות ומתקפות סייבר, וכן על פריצה לחשבונות רשתות חברתיות – כך עולה מדוח קו הסיוע של איגוד האינטרנט הישראלי ל-2024. מהדוח מצטיירת תמונה קשה של מתקפות סייבר גם דרך ווטסאפ, ועלייה מדאיגה של 20% בדיווחים על פריצות לחשבונות אישיים ברשתות החברתיות ונסיונות השתלטות עליהם. סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, עידן רינג: "קו ההגנה הראשון נגד תקיפות חייב להיות האזרחים עצמם – באמצעות הגברת אמצעי הגנה כמו אימות דו-שלבי וסיסמאות, וזהירות במרחב הווירטואלי".
