1 ביוני 1992: מאמן נבחרת דנמרק, ריצ'רד נילסן, מקבל שיחת טלפון מפתיעה בזמן שהוא עסוק בתיקון הרעפים בביתו שבעיר אודנסה, ומתבשר שהנבחרת שלו תשחק באליפות אירופה במקום יוגוסלביה שפרשה בגלל המלחמה בבלקן. לנילסן היו תשעה ימים להכין את הנבחרת לטורניר, שהסתיים ב-26 ביוני בזכייתה המפתיעה ביורו שנערך בשוודיה, וסיפק את הרגע הגדול בקריירת האימון שלו.
13 בפברואר 2002, היום לפני 23 שנה: נבחרת ישראל, בהנהגתו של נילסן, מובסת 7:1 על ידי גרמניה במשחק ידידות ומספקת כנראה את רגע השפל בקריירת האימון שלו, מה שהביא בדיעבד לסיום עבודתו בנבחרת כחול-לבן.
בין לבין נילסן אימן את פינלנד והיה קרוב מאוד למשחקי פלייאוף העלייה למונדיאל 1998, אבל החמיץ את הכרטיס בגלל שער עצמי בזמן הפציעות של המשחק המכריע נגד הונגריה. בסוף 1999 קיבל הצעה מפתיעה לאמן את נבחרת ישראל מוכת הטראומה מפרשת נערות הליווי והתבוסה הכפולה מול דנמרק בפלייאוף העלייה ליורו 2000. אולי יו"ר ההתאחדות גברי לוי חשב שרק מאמן דני יוכל לשקם אותה. הוא לא הצליח, כי מוקדמות מונדיאל 2002 הסתיימו בטראומה נוספת: שוויון של אנדי הרצוג בדקה ה-90, ששלח את אוסטריה לפלייאוף על חשבון ישראל. דז'ה-וו גם לנילסן, שעבר אותה חוויה מפוקפקת גם עם פינלנד.
למרות תחושת ההחמצה הצורבת, הנטייה בהתאחדות הייתה להמשיך עם נילסן לקמפיין נוסף, אלא שאז הגיע משחק הידידות נגד גרמניה. המשחק היה אמור להתקיים בארץ, אבל הועבר לקייזרסלאוטרן בגלל המצב הביטחוני (תמיד יש מצב ביטחוני בישראל, והפעם זאת הייתה האינתיפאדה השנייה). יחסי הכוחות היו ברורים עוד לפני השריקה, ואחריה השתלטו הגרמנים על המגרש המוצף במים. אלא שבניגוד לכל היגיון, דווקא ישראל כבשה ראשונה בדקה ה-27 אחרי שיוסי בניון מסר כדור עומק לאילן בכר, שחדר לרחבה ושלח לרוחב השער. עידן טל בעט למשקוף, והכדור פגע ברגלו של השוער אוליבר קאן ונכנס פנימה. 0:1 לישראל הייתה גם תוצאת המחצית הראשונה, אלא שאחרי ההפסקה התחיל המבול - ולא רק של גשם משמיים. מירוסלב קלוזה כבש צמד מהיר (48 ו-50) במגרשו הביתי, ואחריו הבקיעו גם דיטמר המאן (62), שוב קלוזה (63), אוליבר בירהוף (69), ג'רלד אסאמואה (75) ולארס (לא אבי) ריקן (80) - כדי להשלים את אחד הערבים המסויטים ביותר בתולדות נבחרת ישראל, ולצערנו היו לא מעט כאלה לאורך השנים.
חיצי הביקורת הופנו כלפי נילסן, אבל כדאי גם להזכיר את ההרכב באותו משחק: דודו אוואט, אילן בכר, שמעון גרשון, אסי דומב (83 אלון חרזי), אדורם קייסי, טל בנין, טל בן-חיים (הבלם, בהופעת בכורה בנבחרת אבל דווקא כקשר אחורי; 66 אריק בנאדו), עידן טל, יוסי בניון, חיים רביבו (69 יוסי רוזן), שי הולצמן (46 פיני בלילי). נילסן עלה כאמור על הגריל וגברי לוי, שכבר לא היה בטוח שהמאמן ימשיך, סיפק את הציטוט האלמותי: "רק חמור לא משנה את דעתו". אחרי שנרגעו הרוחות בהתאחדות דווקא החליטו לתת לנילסן צ'אנס נוסף, אלא שהג'נטלמן הדני הניח בעצמו את המפתחות.
