מאז שקיבל את הבשורה על הירצחו של אחיו הגדול שלמה מנצור, משה מנצור (83) לא מפסיק לבכות. "כואב לי, כואב למשפחה. האח הבכור שלנו, שלא עשה רע לאף אחד. הוא היה הסבא הכי טוב, האבא הכי טוב. הייתי מלא ציפייה שזה ייגמר אחרת – שיקרה משהו טוב בשביל המשפחה שלנו. הוא אדם מבוגר, ועשו לו את הנורא מכל", אמר.
שלמה נחטף ב-7 באוקטובר מביתו בקיבוץ כיסופים, המחבלים הוציאו אותו ממעונו ואזקו אותו. אשתו מזל התחננה על חייה והצליחה להימלט. שלמה, שנרצח כשהיה בן 85, נחשב לחטוף המבוגר ביותר בשבי, ושמו מופיע ברשימת המשוחררים בשלב א'.
2 צפייה בגלריה
("ידענו שהוא יכול להתמודד עם השבי בשביל לחזור". משה מנצור עם תמונת אחיו, שלמה שלמה מנצור | צילום: שלו שלום)
משה חיכה במשך שנה וחמישה חודשים לבשורה טובה, אבל נציגי צה"ל הודיעו למשפחה כי שלמה, אחיו הגדול, נרצח בטבח 7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה. "ידענו שהוא יכול להתמודד עם השבי בשביל לחזור למשפחה שכל כך אהב, אבל אתמול בערב הודיעו לנו שהוא נהרג כבר ב-7, ויש שבים שהצליבו איתם נתונים עליו", הוא אמר. "אמרו לנו את זה אתמול וקרסנו. עכשיו אנחנו נילחם על להביא אותו לקבורה בישראל, זה לפחות המעט שאנחנו יכולים לעשות ממה שמגיע לאחי".
האח הצעיר העביר בקשה אחת מאחיו הגדול, ממייסדי קיבוץ כיסופים: "אני מבקש בשם מנצור שתהיה פה אחדות, תפסיקו את הריבים. זה היה החלום שלו שמדינת ישראל תהיה מאוחדת. תפסיקו – היועמ"שית, הממשלה, בית המשפט. די כבר באמת, זה לא מתאים. תפסיקו עם הריבים. זה נורא ואיום. אני רק רוצה שיהיה סוף טוב לעם שלנו".
"הבשורה הזאת מטלטלת. זה קשה. לא לזה פיללנו, כל כך קיווינו שהכול יסתיים בטוב", אמרה הדסה לזר, אחותו של מנצור. "שלמה הוא עמוד התווך של המשפחה, בחור עם אור בעיניים וחיוך תמידי. הוא איש של משפחה ואציל נפש, צנוע, עניו, נותן כבוד לכל אחד, ילד או מבוגר. בקיבוץ כולם קוראים לו 'סבא שלמה'. יום לפני החטיפה הוא עוד לימד את הילדים נגרות".
על הרגע שבו קיבלו את הבשורה סיפרה: "אתמול בערב הודיעו לנו שרוצים לפגוש אותנו, ושכדאי שנתרכז יחד כמשפחה. נסענו לאחי בירושלים, ושם היינו כולנו. היה ברור שאם מגיעים קצין וקצינה, לא הולכים לבשר לנו בשורות טובות. הם מסרו לנו שלפי מה שידוע – שלמה נרצח ב-7 באוקטובר ביום החטיפה, וגופתו מוחזקת בעזה. מעבר לזה לא נתנו לנו פרטים נוספים. אנחנו משפחה מאוד מאופקת, החזקנו את עצמנו, אבל אני מניחה שכל אחד הגיע הביתה והדמעות זלגו".
היא סיפרה שהמשפחה התלבטה לגבי השבעה לשלמה. "על פי ההלכה צריך לשבת מהיום שמבשרים את הבשורה. במקרה הזה קיבלנו היתר לשבת כשהגופה תגיע אלינו ותהיה קבורה. אני כל הזמן חושבת על שלמה, איזה אדם מקסים הוא. כל הזמן המחשבות מכרסמות. זה לא פשוט. פתאום המציאות טופחת לי על הפנים".
לזר קראה לממשלה לפעול במהרה לשחרור שאר החטופים: "אני רוצה להגיד לממשלה שלא ירפו את ידינו, ולקבל מיד החלטה אמיצה לשחרר את כולם. המצב שם כל כך גרוע, וראינו את זה כשהגיעו שלושת החטופים האחרונים, שנראו כמו שורדי שואה. כל יום שעובר הוא קטסטרופה. אני רוצה למסור תודה לחיילים שלנו שמחרפים את נפשם, למשפחות השכולות ולעם שמחבק ומחזק אותנו. שלא יפסיקו עד שאחרון החטופים יגיע".
מושית, בתו של שלמה מנצור, אמרה כי "הלב שלנו מרוסק. אם יש משהו שאמרתי כל הזמן – זה שהאובדן של אבא שלי הוא אובדן עבור כולם. אובדן וקריסה של ערכים שאבא שלי מייצג. המשפחתיות, הדאגה, העזרה לזולת, את החיוך והרצון הכן לעזור לכולם.
“אין מישהו שביקש עזרה והוא לא עזר לו. גם כשהרגשתי שהוא כבר לא איתנו, נלחמנו. נלחמנו על הערכים שהוא מייצג, ועבור שובם של יתר האחים שלנו שעוד שם. איך קמים מפה? איזה בוקר זה היום אם אבא שלי הלך? אם מלח הארץ הזה ככה נרצח? נשבר לנו הלב. אנחנו מחכים שיחזירו את הגופה לקבורה ראויה בארץ ואז נשב שבעה".
היא הוסיפה: "אנחנו ממשיכים להילחם על האחים שלנו שסובלים בגיהינום. אתמול כשישבתי בוועדה בכנסת הח"כים אמרו לי "אנחנו 'רק' חברי כנסת". הם רצו להמשיך ולהתקדם מאיתנו לוועדת הכספים, שזה מה שחשוב כרגע. תהיתי איך יודיעו לחטופים על ההחלטות שיתקבלו, אם יקבע חוק עבור האזרחים במדינה".
בהודעה משותפת למשפחה נמסר: "אנו קוראים למקבלי ההחלטות לקחת החלטה אמיצה וערכית ולהחזיר את כלל החטופים הביתה באופן מיידי - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה בארצם. אנו מודים מכל הלב לחיילים שנלחמים לילות כימים ומחרפים את נפשם. משפחתנו שולחת החלמה מהירה לפצועים וליבנו עם המשפחות השכולות".
בני חסון, חברו של שלמה מנצור, שמשמש דובר קיבוץ כיסופים, סיפר: "כשהוא יצא לגמלאות הוא לקח על עצמו לעזור ולטפל בדברים רבים בקיבוץ. אין מישהו בקיבוץ שהוא לא נגע בו. הוא ישות מאוד עדינה ואיש טוב לב. עוד אחת מעוולות המלחמה. הקהילה שלנו מרכינה ראש על בן אדם שנרצח בלא עוול בכפו. אין אדם שלא אהב אותו".
הוא הוסיף: "זו קהילה שלמה ועקורה מביתה שנכנסה לאווירה של אבל קשה מאוד. מי שצריך לטפל בנו כנראה לא עושה את העבודה שלו טוב. אנו מקווים שהאחרים יחזרו אלינו בחיים וגם אלה שלא – שיחזרו לקבורה".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר: "אני מחבק את משפחת מנצור וקהילת קיבוץ כיסופים שקיבלו את הבשורה המרה והכואבת על הירצחו של החטוף שלמה מנצור ב-7 באוקטובר. לפני כחודש זכיתי להיפגש עם משפחתו המדהימה, ולשמוע מהם על אהובם ששרד את פוגרום ה'פרהוד' ביהודי בגדד בשנת 1941, ונחטף בברבריות מביתו בכיסופים כשהוא בן 85. הם נלחמו בכל כוחם להחזרתו במשך שנה וארבעה חודשים של גיהינום וכאב, בהם נאחזו בתקווה ותפילה לגורלו".
שלמה מנצור נחשב לחטוף המבוגר ביותר המוחזק ברצועה, היחידי בשבי מקיבוץ כיסופים. אחרי ששרד את פרעות הפרהוד, הוא עלה ארצה מעיראק בשנת 1951 עם משפחתו. בגיל 16 היה ממקימי הקיבוץ. הוא אב לחמישה ילדים וסבא ל-12 נכדים. ב-17 במארס היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-86, ומוקדם יותר באותו החודש, ב-1 במארס, אמור היה לחגוג עם מזל אשתו 60 שנות נישואים.
