1. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שב ומכריז בקול גדול שר הכלכלה, ניר ברקת. האמת — מלבד ענייני התקינה הזהה, שהחוק הזה אמור לתקן, יוקר המחיה כאן רחוק מאוד מזה שבאירופה. אחת האשמות העיקריות היא הממשלה, שמתירה לרשויות המקומיות להקפיץ את הארנונה והחנייה, מעלה את המע"מ, ונמנעת מלהלוות כספים לחברת החשמל ולתאגידי המים כדי למנוע את עליית המחירים שלהם. כך הופכת ישראל ליחידה במדינות המתפתחות שבה האינפלציה דווקא תעלה בתחילת 2025, והריבית לא תרד.
2. הנה כמה השוואות עדכניות: מחיר חנייה לשעה בחניון בערי גרמניה נע בין יורו אחד (3.70 שקל) ל-4 יורו. בתל-אביב מחיר שעה בחניון הוא בין 25 ל-40 שקל. מחיר שלושה מעדני חלב כאן בגרמניה עולה כמו מעדן אחד בישראל. המס העירוני בעיר גדולה כאן נמוך ב-50%-80% מהארנונה בישראל, ולא רק בתל-אביב, אלא גם ביבנה ובעפולה.
3. בעוד ימים ספורים יתקיימו בחירות בגרמניה. אין מפלגה שלא מבטיחה עוד הפחתת מסים על מוצרי יסוד, הלבשה והנעלה, וסיוע נרחב לקשישים ולנכים. בישראל ממשיכה הממשלה להתנגד למדיניות שננקטה זה מכבר באירופה, של מע"מ מופחת על מוצרי מזון ותרופות, מה שמקל בעיקר על העניים, הקשישים והחולים. המשמעות: המחירים בישראל ימשיכו להיות גבוהים במיוחד, והמציאות תמשיך להיות "מה שטוב לאירופה — לא טוב לישראל". ותשכחו מירידה בארנונה או משעת חנייה ב-10 שקלים.
