רשת חדר הכושר ביבנה העלתה למודעות את הסכנה שבהפצת סרטונים אינטימיים שפוגעים בפרטיותם של אנשים. הפרשה, שעל פי החשד החלה בפריצה למצלמות אבטחה והמשיכה בהדלפת החומרים בווטסאפ ובטלגרם, נחקרת במשטרה ועוררה שאלות רבות, כמו למשל האם אדם שרק קיבל והעביר סרטון בעל אופי מיני בווטסאפ חשוף להליכים משפטיים נגדו?
בסיוע עו"ד אלן יוסף, שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד AOi עבדי וקנין, ועו"ד שלי היאט, ששירתה בעבר כתובעת פלילית וכקצינת חקירות וכיום משמשת כסנגורית ומייצגת חשודים ונאשמים, גיבשנו מדריך המסביר איך רצוי לנהוג במקרים מסוג זה.
האם מותר לבעל עסק להתקין מצלמות אבטחה ומה צריך לדעת בקשר לזה?
בעל עסק רשאי להציב מצלמות בעסק באופן מידתי ולמטרות לגיטימיות כמו אבטחה וביטחון. עם זאת, מבהירה עו"ד יוסף, יש מספר כללים שצריך לקיים, ובהם הצבת שילוט שמיידע על אודות הצבת המצלמות, קביעת מטרות ונהלים ברורים לשימוש במצלמות ובהקלטות (למשל למטרות אבטחה וביטחון של העסק), הגדרת תקופה קצובה לשמירת ההקלטות, נקיטת מלוא האמצעים הדרושים לאבטחה של מערכת המצלמות ולהגנה על הצילומים, קביעת מיקום לגיטימי למצלמות, קביעת מורשי גישה מוגדרים שרשאים לצפות בהקלטות ועוד. מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לעמוד בדיני הגנת הפרטיות.
מה דינו של מי שפורץ למחשב וגונב חומרים?
עו"ד היאט מציינת כי פריצה למחשב וגניבת חומרים ממנו היא עבירה פלילית, לפי חוק המחשבים ולפי חוק הגנת הפרטיות: "חדירה למחשב בכוונה לעבור עבירה היא גניבה ופגיעה בפרטיות, שלצידה עד חמש שנות מאסר".
מה עם מי שפורץ למצלמות אבטחה ומפיץ סרטונים אינטימיים?
עו"ד יוסף מסבירה כי פריצה למצלמות אבטחה ופרסום והפצה של סרטונים בעלי תוכן מיני הם הפרה של כמה חוקים עיקריים. האחד הוא חוק הגנת הפרטיות. ככלל, פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והנפגע רשאי להגיש תביעה לבית המשפט בגין נזקים שנגרמו לו ממנה. העונש על פגיעה בפרטיות במזיד הוא חמש שנות מאסר. בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 שקל, ואם הוכח שהפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 100,000 שקל ללא הוכחת נזק.
החוק השני המופר הוא החוק למניעת הטרדה מינית, תיקון מספר 10, הידוע גם כ"חוק הסרטונים", שמתייחס באופן פרטני לפרסום והפצה של תכנים בעלי אופי מיני על גבי אמצעי המדיה השונים. לפי חוק הסרטונים, פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ייחשב להטרדה מינית, שהיא עבירה פלילית. עו"ד יוסף מציינת: "בעקבות התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, ניתן להגיש כתב אישום נגד כל אדם בגיל האחריות הפלילית שיפיץ תמונה, סרטון או הקלטה בעלי אופי מיני ללא הסכמתו של האדם המופיע בהם, כאשר העונש שניתן לגזור על העבירה הוא חמש שנות מאסר. בנוסף, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי של עד 120,000 שקל לנפגע ללא הוכחת נזק".
האם אדם שקיבל סרטונים אינטימיים ומעביר אותם לחברים בווטסאפ חשוף לאישומים פליליים?
עצם ההעברה של סרטון בעל תוכן מיני מהווה עבירה, אומרת עו"ד יוסף. לכן גם אדם שרק קיבל את הסרטונים בווטסאפ (או בכל סוג של פלטפורמה), ושיתף אותם למטרות בידור או שיתוף גרידא, עשוי להיות חשוף לאישום פלילי.
חוק הסרטונים קובע מספר הגנות שעשויות לעמוד למפרסם של סרטונים אינטימיים. למשל, כאשר הפרסום נעשה בתום לב או לצורך מטרה כשרה, או כשיש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו. עו"ד היאט מוסיפה: "המשטרה, אם יהיו לה המשאבים לכך, יכולה לאתר לא רק את מי שהפיץ את הסרטונים במקור, אלא גם את מי שהפיץ את הסרטונים הלאה. זו יכולה להיות כמות לא מבוטלת של אנשים – שכל אחד מהם עבר על חוק הפרטיות ועל החוק למניעת הטרדה מינית. עם זאת, לא סביר שיינקטו הליכים פליליים נגדם, גם בשל המשאבים שיידרשו מהמשטרה, וגם בשל העובדה שתהיה להם הגנה של 'אכיפה בררנית', שכן לא ניתן יהיה להביא את כולם לדין. עם זאת, בהחלט ניתן יהיה לתבוע אותם במשפט אזרחי. צריך לזכור שרף ההוכחה במשפט אזרחי הוא נמוך בהרבה לעומת המשפט הפלילי".
מה אדם יכול לעשות נגד מי שהפיץ סרטונים אינטימיים שלו?
אם הסרטון פורסם ברשת ובאתרי אינטרנט, הנפגע רשאי לפנות לאתרי האינטרנט ולבקש להסיר את הסרטון. בנוסף, הוא יכול להגיש תלונה במשטרה, וכמו כן, מסבירה עו"ד יוסף, להגיש תביעה נזיקית נגד מי שהפיץ.
