התחמקות ממסים היא לא רק תגובה רציונלית לשיעורי מס גבוהים או בצע כסף, היא נובעת גם מגורמים כמו אי-אמון במוסדות הציבור של המדינה, תחושה של חוסר הגינות ואי-שוויון בנטל, מבנה אישיות, נורמות חברתיות, וכמובן - רמת הסיכוי להיתפס. הקביעה הזו מקבלת בימים אלה אישור באמצעות מחקר פורץ דרך חדש, המבוסס כולו על סימולציה ממוחשבת ובינה מלאכותית.
המחקר נערך על ידי ד"ר טדי לזבניק מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת אריאל וד"ר לביב שאמי מהחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה ובאקדמית גליל מערבי. הם התבססו על בינה מלאכותית כדי ליצור "סוכנים" וירטואליים, שכל אחד מהם מדמה אישיות אנושית ייחודית שמסייעת ל"סוכן" לקבל החלטות אופטימליות, שלוקחות בחשבון סיכונים ותועלות. הם גילו, למשל, שכאשר הממשלה מספקת שירותים ציבוריים שהאזרחים מעריכים, סוכני הבינה המלאכותית נוטים יותר לשלם מסים. לעומת זאת, כאשר הם תופסים את השירותים הציבוריים כלא יעילים או כלא מועילים, הם נוטים להתחמק מהתשלום. וכמובן, גם אכיפה חזקה, כלומר סיכוי גבוה להיתפס ולשלם קנס, מפחיתה את ההתחמקות מתשלום מס.
לפי המחקר, לא תמיד מדובר בשיקולים כלכליים רציונליים בלבד - גם האישיות משחקת תפקיד משמעותי בהחלטה אם להתחמק ממסים. החוקרים יצרו מגוון "סוכנים" שהם בעלי מצב כלכלי זהה, חלקם עם אישיות "שומרת חוק", חלקם עם אישיות "עבריינית", וחלקם בעלי אישיות "אקראית". הסימולציה הממוחשבת הראתה ש"שומרי החוק" התחמקו פחות מבעלי האישיות ה"עבריינית". לזבניק ושאמי טוענים שממשלות צריכות לשאוף לספק שירותים ציבוריים טובים, להיות שקופות לגבי השימוש במסים, ולתת לאזרחים תחושה ברורה שהם מקבלים תמורה הוגנת.
